שושנת העמקים מו

משא"כ רציחה דוחה עבודה לגמרי ה"ה דוחה שבת ודיו בשוא"ת אמרינן דאתיא כר"ט וכתבנו לעיל כה"ג אלא וודאי דמ"מ דוחה עבודה לגמרי ולכך דין הוא שתדחה שבת לגמרי ושפיר קבורת מ"מ יוכיח אי לאו דהיא גופא נילף דתדחה שבת ומש"ה אמר ג"כ רציחה תוכיח והא דבא"ח בסימן תרפ"ז דבאין שהות מקרא מגילה עדיף היינו באפשר לקוברו אח"כ דאל"ה אין שום מצוה ד"ת נדחית מפני מגילה וכ"ש מ"מ ועמ"א שם ואין להקשות היאך משכחת דמ"מ דוחה עבודה לגמרי אי פסח יש תשלומין בשני ואי שאר קרבן ציבור תמידין ומוספין אי איכא כהן אחר אין נדחית לגמרי ואי ליכא כהן אחר ק"צ דוחה טומאת מת ויקבר ויעבוד אח"כ וי"ל באין שהות לעבוד אח"כ או פסח שני או במסקנא פסח א' נמי מקרי אין לו תשלומין ויליף שפיר מלאחותו דמ"מ דוחה עבודה לגמרי ושפיר אמר מ"מ תוכיח. ושמעתי משם רב א' דאמר שיש הוכרחה להר"מ ז"ל דאין שום מצוה נדחית מפני מ"מ ואף מקרא מגילה מדלא אוקמיה לב' ברייתות הא דתניא טומאת קרובים דוחה פסח בפסח ראשון והא דאין דוחה פסח מיירי פסח שני דאין תשלומין ומש"ה פסח עדיף דכרת אלא דא"כ גם מת מצוה אין דוחה שום מצוה ד"ת עכ"ד. ולדידי קשה חדא דמ"מ הא מנא ליה דמגילה דרבנן אין נדחית מפני מ"מ ועוד דהא וודאי בא"א לקוברו אח"כ מ"מ עדיף כדמוכח בברכות ויבמות ומגילה דמ"מ תוכיח דדוחה עבודה היינו לגמרי דאל"כ לא הוה תוכיח כמש"ל וא"כ אכתי מה מקשה לימא ברייתא שניה מיירי בפסח שני וא"א לקוברו אח"כ דמ"מ עדיף ועוד דאין שום מצוה ד"ת נדחית מפני מקרא מגילה וכ"ש קבורת מתים בא"א לקוברו אח"כ שיש מ"ע עם כ"ה כמש"ל באורך מזה וא"כ וודאי מ"מ דוחה ג"כ וממקומו הוא מוכרע ממילא בא"א לקוברו אח"כ וודאי מ"מ דוחה כל המצות שבתורה דאית מ"ע עם כ"ה כמ"ש הרא"ם ז"ל הביאותיו לעיל ואם נאמר אבל מטמא למ"מ מיירי באפשר לקוברו אח"כ דזה אין דוחה שום מצוה ד"ת ואף מגלה דרבנן א"כ שמעינן מזה דמ"מ אף שאפשר לקוברו אח"כ אפ"ה דוחה כל המצות ד"ת מדאמרינן ביבמות קבורת מ"מ תוכיח שדוחה עבודה היינו לגמרי מביא מקרא לאחותו והתם שפסח מיירי דיש תשלומין אלא דבאמת דוחה כל המצות כולן בפסח לא מקרי יש תשלומין בשני כמש"ל עכ"פ הא חזינן דמ"מ דוחה אף שאפשר לקוברו אח"כ ואף שאין למצוה תשלומין ומברכות ג"כ יש ראיה כמש"ל מדמקשה פושטן מהא דמטמא למת מצוה כו' וע"כ איירי באפשר לקוברו אח"כ דאל"כ הא איכא כ"ה עם מ"ע כו' אלא באפשר אחר כך דליכא מ"ע כ"א כ"ה ומש"ה פריך שפיר ואכתי מה קושיא התם אין המצוה נדחית לגמרי דפסח יש לו תשלומין בשני ומילה אח"כ ומש"ה כ"ה קודם אלא וודאי דכ"ה דוחה לגמרי המצוה דפסח לא מקרי תשלומין במסקנא. ואכתי מה פריך הני ברייתות אהדדי לימא דברייתא דטומאת קרובים דוחה פסח ראשון דיש תשלומין בשני. והא דלא משני דברייתא דפסח דוחה איירי בשני דסתמא תניא משמע אף פסח א' ומש"ה מוקי כאן קודם חצות וחל אנינות ותו לא מייתי פסח כפירש"י שם:

פשיטא לי הא דקיי"ל דעשה דוחה ל"ת אף שחל העשה לאחר זמן והל"ת מיד אפ"ה כשבא העשה דוחה לל"ת ואף מהא דקפסיק ותני ל"ש מאירוסין ונשואין לכאורה משמע להיפוך מדלא מקשה מגרושה לכ"ה בפשיטות דליכא כ"א ל"ת אלא דהתם חל הל"ת קודם העשה משא"כ אלמנה משמע אף שנתאלמנה עתה מאחיו דבאו בב"א אפ"ה אין דוחה פריך שפיר י"ל דניחא למיפרך מרישא אף דהוא מכח פסיק ותני מלמפרך מסיפא וכהנה רבות והא חזינן ממזרת לישראל ח"ל מ"ה רמיא ליבום אף דחל הל"ת מקודם וכלאים בציצית אין ראיה דהתם באין בב"א ואף טלית כלאים י"ל ראוי מיד לעשות ציצית אבל כשחל הל"ת מקודם ונאסר אין ראיה כשיבוא עשה