שושנת העמקים מד

עבודה ואינו דוחה שבת היינו אף שדוחה עבודה בידו אינו דוחה שבת כ"ש רציחה שאין דוחה עבודה אלא כ"א דלא היה בידו אלא דקשיא לי א"כ בסנהדרין דאמרינן ותהא קבורת מ"מ דוחה שבת ואמרינן רציחה תוכיח ומה יוכיח איכא שאני רציחה דאין דוחה עבודה כ"א בלא התחיל בה ושבת דין הוא שלא תדחה שכבר קידש היום והתחיל קדושת שבת ונהי מעיקרא ביבמות כי הוה יליף דרחיצה תדחה שבת ליכא לאקשויי דיו כמו רציחה דוחה עבודה בלא התחיל בה הא כתבו התוס' דלר"ט קאמר דלית ליה דיו היכא דמופרך ק"ו ומכל מקום מה קאמר ר"י בסנהדרין רציחה תוכיח אימא דרציחה גלי קרא דלא נילף דלא דחי עבודה אלא כשלא התחיל בה משא"כ מ"מ דאף שהתחיל בעבודה אפ"ה דחי אותה אימא דאה"נ דתדחה שבת דנהי דיו בשוא"ת גלי קרא דלא נילף ונאמר דיו היינו דמה רציחה דוחה עבודה שלא התחיל עדיין במצוה אף שבת לא תדחי אלא בלא קידש היום ודיו כזה גלי קרא דאף בעלמא לא אמרינן דיו היכא דמופרך ק"ו בכאן לא והיינו רציחה אבל מ"מ דדחי עבודה אף בהתחיל בה וליכא כ"א דיו דשוא"ת אימא אה"נ דיליף ולא פרכינן ועיין יבמות עוד תי' שם ועיין ברא"ם צידד בזה. עוד כתב שם דלאו דטומאה כתוב אצלו דמ"מ דוחה בעמיו בכ"ג וזה אמת ויציב דמתחלה לא ניתן הלאו כלל בזה אמנם בנזיר דכתיב נפש לא יבוא ואח"כ כתיב לאחיו דמ"מ מטמא זה ג"כ חשיב כלא נאמר בה הלאו א"כ באבידה נמי כתיב והתעלמת אצל הלאו ונאמר דעל זה לא נאמר כלל ויש לחלק יע"ש. ומ"ש שם דהיכי קאמר מ"מ ומגלה מ"מ עדיף שדוחה ל"ת והא עבודה דוחה ל"ת ועשה ואפ"ה לא דחי מקרא מגלה כ"ש כ"ה שאין דוחה כ"א ל"ת גרידא וכ"ת דמ"מ עדיף מעבודה דא"כ היל"ל כן ועוד דאין זה ראיה דהא מקרא מגלה ג"כ דחי עבודה ותי' דמ"מ עדיף כ"ה שדוחה ל"ת בלתי שום קיום מצוה ועבוד' דדוחה היינו מחמת קיום המצוה והקשה דעבודה עשה ול"ת דשבת אם קיים מצותה וכ"ה אין דוחה כ"א ל"ת גרידא עבודה עדיף וכיון דעבודה אין דוחה מקרא מגלה כ"ש מ"מ ותירץ דמ"מ הוה כ"ה אם קיים המצוה ודוחה עשה ול"ת ג"כ וז"ש גדול כ"ה היינו כו' יע"ש "ש ותוכן כונתו דודאי כ"ה לחוד אין דוחה כ"א ל"ת ולא עשה ולא תעשה ולפי דבריו באבידה ליכא כ"א לאו דלא תוכל להתעלם לחוד כ"ז שלא באה לידו ואח"כ איכא עשה דהשב דאל"כ הוה למימר שדוחה עשה ול"ת אלא דמ"מ קבורת מ"מ דהוה עשה דקבורת מתים עם כ"ה ודא עדיף מעבודה שדוחה העשה לכמה עשין לפסח ומילה וה"ה ללאוין דעשה דוחה לכמה לאוין ולעשה חבירו הא כ"ה דוחה ושפיר אמר גדול כו' ואיך שיהיה אי כונתו בא"א לקבור אח"כ או אף באפשר לקבור אח"כ אפ"ה איכא עשה דקבורת מתים כמ"ש המ"א מכל מקום צ"ע מה פריך בברכות ך' אהא דפושטן בשוק מהולך לשחוט פסחו התם איכא כ"ה עם קיום המצוה דקבורת מתים מש"ה דוחה לכמה עשין ולאוין משא"כ כ"ה לחוד אף עשה דשוא"ת ד"ת אין דוחה אם לא שנאמר דגמרא מיירי באפשר לקוברו אחר כך וכה"ג ליכא מ"ע דאפשר לקיים שניהם וליכא כ"א כ"ה לחוד והרא"ם ז"ל מפרש הא דאמר מ"מ עדיף ממגילה היינו בשאי אפשר לקוברו אח"כ דאיכא עשה דקבורת מתים ודאי דוחה לעשה ול"ת החמורה ועדיף מעבודה דבעבודה יש קיום המצוה ואלו מ"מ יש בה חלק כ"ה דדוחה ל"ת גרידא אף בלא קיום המצוה וסובר כ"ה לאו מצוה ד"ת היא ואינה ממנין המצות ואפ"ה דוחה ל"ת גרידא וזה שלא כדברי המ"א שכתב אף באפשר לקברו אח"כ אפ"ה מ"מ דוחה מגילה וע"כ סובר דהוה קיום המצוה עם כ"ה א"כ מה פריך בברכות וכאמור ודע דהא דאמר גדול כ"ה דוחה ל"ת ה"ה עשה בשוא"ת כפסח ומילה ועוד ל"ת חמור מיניה אלא משום קיום המצוה וכ"ה ליכא קיום מצוה ואפ"ה דוחה ל"ת כ"ש דדחי עשה וזה ברור מ"מ כבר כתבנו ישוב בגמרא דה"ק דאין שום