שושנת העמקים לח

גדול דוחה שוא"ת ד"ת וקטן אין דוחה לשוא"ת ד"ת באיסורא וממונא דוחה כ"ה לעשה ול"ת דשוא"ת בקטן וכ"כ במציעא למ"ד ב' ד"ה אלא אבל לרש"י ז"ל אין חילוק בין קטן לגדול ובאמת יליף מאבידה בשוא"ת באיסורא דוחה ד"ת וכ"ת תקשה קושית התוס' במציעא שם למה לי והתעלמת הא כ"ש מלאחותו דדחי פסח ומילה בכרת י"ל דהתם אין דוחה כ"א לעשין לחוד כמ"ש רש"י בברכות ובאבידה דחי לעשה ול"ת לא תוכל להתעלם והשב תשיבם הן אמת די"ל מה מקשין התו' במציעא הא צריך והתעלמת דדחי עשה ול"ת דאף מלאחותו נאמר דדחי עשה ול"ת שאין שוה בכל קמשמע לן כיון דכ"ה גדול ודחי לעשה ול"ת השוין בכל וכ"ה הוה וודאי ד"ת. ומפרש"י ז"ל ברכות כ"א שוא"ת שאני דכמה סייגים עשו חז"ל לעקור דבר מ"ה כו' משמע דכ"ה דרבנן ויש כח בשוא"ת כמ"ש ביבמות וקרא דלאחותו מיתוקמא בא"א לקוברו אח"כ ומשום מ"ע דקבורת מתים נגעו ביה כמ"ש הרא"ם ז"ל בביאוריו לסמ"ג בה' מגילה דמ"מ יש בו ב' חלקים א' קבורת מתים מ"ע ד"ת וא' כ"ה דמוטל בביזיון יע"ש וכבר כתבנו דהיכא דאפשר לקוברו אח"כ אפשר לקיים שניהם וליכא כ"א כ"ה והגמרא דפריך מלאחותו דידוע לי' דה"ה אף באפשר לקוברו אח"כ דחי לה כ"ה ומשני שוא"ת יש כח ביד חז"ל לעקור דבר מ"ה בשוא"ת אף כרת בהזאה בשבת ע"כ. אלא דא"כ מה כתב רש"י אח"כ והא דדחי לל"ת דלא נאמרה על זה ואי כ"ה לא ד"ת ע"כ לאחותו בא"א לקוברו אח"כ ובאם אפשר לקוברו אח"כ וודאי דלא דחי כ"א לפסח ומילה שיש כח ביד חז"ל בשוא"ת ש"מ דכ"ה ד"ת. ובאמת קשה מנלן דלאחותו באפשר לקוברו אח"כ ומשום כ"ה דוחה לעשין הללו אימא בא"א לקוברו אח"כ ומשום מ"ע דקבורת מתים הוא דדחי לעשין הללו וצ"ע כעת והנך רואה אף דכ"ה ד"ת ודוחה לעשין אלו בשוא"ת אפ"ה לא דחי ללאו בקום ועשה ובעלמא חזינא דעשה הקל דחי לל"ת בקום ועשה ולא דחי לעשה דמה אולמי' וסברא נכונה היא וכיון דחזינא דכ"ה דוחה לעשין החמורין כרת כ"ש דנימא דדחי לל"ת בקום ועשה אשר לכאורה דכ"ה דרבנן. וכ"ת דל"ת חמור מעשה כמ"ש ביבמות ז' א' ולא ליליף מעשין א"כ אף ל"ת שוא"ת מנלן דדחי לה כ"ה דג"כ חמור וכ"ת אה"נ א"כ מאי האי דאמר שוא"ת שאני עשין שאני הול"ל ובמגילה פירש"י ז"ל אף ל"ת מהתעלמת כמש"ל דבאמת ילפינן מאבידה דממונא חמור מאיסורא:

והנה הא דאמר במגלה מ"מ ועבודה מ"מ עדיף מ"מ ומקרא מגלה מאי ומסיק דוחה ל"ת שבתורה ומה בכך והא עבודה דחיא עשה ול"ת כרת וסקילה ואפ"ה לא דחי למגלה וכבר הקשה זה בפני יהושע וע"ש. ע"ש וקו' זו מכת הקודמי' חה"ר שם והר"ם ז"ל בביאוריו לסמ"ג הקשו כן יעו"ש תירוצם. וגם הא דפסקינן דאין שום מצוה ד"ת נדחית מפני מקרא מגלה כדאיתא באו"ח סימן תרפ"ז ומנלן הא דהא בשוא"ת מצינו שיש כח ביד חז"ל לעקור דבר מ"ה כ"ש מגלה דברי קבלה ופרסומי ניסא ועוד קשה אמאי לא אמר ק"ו ומה דוחה עבודה לגמרי כ"ש דדחי למגילה לגמרי דעבודה ג"כ דחי למגלה בא"א לעשות שתיהן דאין שום מצוה ד"ת נדחית מפני מגלה ומת מצוה אף שאפשר לקוברו אח"כ דוחה לעבודה עמ"א תרפ"ו א"ו דרבא הכי מספקא ליה אי הא דכתיב לאחותו בא"א לקוברו אח"כ ומשום מ"ע קבורת מתים הא אפשר לקוברו אח"כ לא דחי דכ"ה לאו ד"ת ומבעיא שפיר מת מצוה ומקרא מגלה באפשר לקוברו אח"כ מהו דהשתא לית ק"ו מעבודה דאימא מת מצוה לא דחיא עבודה באפשר לקוברו אח"כ ופשיט ליה דכ"ה דוחה ל"ת שבתורה והיינו ל"ת ד"ת ממש דאי לא תסור אכתי אין ראיה דכ"ה ד"ת הוא דלמא דרבנן אחלי ליקרייהו דידהו כו' אלא ל"ת מ"ה ממש וז"ש רש"י דיליף מהשבת אבידה דלא תוכל להתעלם דשוא"ת הוא ויליף באמת איסורא מממונא כמש"ל וא"כ כיון דכ"ה ד"ת הוה אין שום מצוה נדחית מפני מגלה משא"כ אי