שושנת העמקים לג

מכלל עשה יע"ש וכ"ת דקרא מפורש הוא דמהני בש"ח והפדה לא נפדתה או חופשה לא ניתן לה אלמא דמהני אם שחררה אכתי קשה למ"ש הר"ן ז"ל בגיטין וחה"ר בשם הרמב"ן ז"ל דווקא משחרר בחנם עובר בעשה דוגמת לא תחנם אין ראיה בכסף ובשטר נמי נותן כסף ושחרר בשטר ועכ"מ פ"ט מה"ע אבל בחנם אה"נ לרבא לא מהני. גם נותן מתנת חנם לעכו"ם לרבא אפילו משך לא להוו מתנה דעבר אמימרא דרחמנא ובמ"א אי"ה אבאר בסוגי' דתמורה ולקושיא א' י"ל ג"ש לה לה מאשה ובאשה בכל ענין מהני אף אונס שגירש ה"ה ע"כ ושח"כ עיין תמורה:

מ"ש המ"ל פ"ג מה"ע אם איסור השפחה דרבנן אמאי ל"ג חז"ל בע"ע והביא ראיה מס"פ האומר דל"ג יע"ש הנה משם אין ראיה דמשום תקנת הבנים ל"ג והא דס"ד דלכתחלה לא היינו דמבעיא דאפשר בממזר בשפחה מ"ה כדעת אונקלוס או אף לכתחלה מותר וא"כ אין ראיה משם כלל ומ"מ הדבר ברור דאף אי איסור השפחה דרבנן ל"ג בע"ע ועט"ז י"ד קי"ז כמש"ל:

כלל ה אדבר בו במה שמצינו שפעמים אמרו חז"ל הואיל ואשתרי אשתרי ולפעמים אמרו חידוש הוא והבו דלא לוסיף עליה וצריך ביאור. הנה ביבמות זיין ב' וזבחים ל"ב ב' מסיק עולא הואיל ואשתרי אשתרי ושם משמע דאין חילוק בין אי הותר לגמרי או מטעם דחיה אמרינן הואיל ולקמן אי"ה אבאר בזה. ובקדושין כ"א ב' ע"ע כהן מותר בש"כ מטעם הואיל ואשתרי חד איסור בישראל לאו דלאו יהיה קדש ע"ש תוספ' ד"ה בביאה ה"ה כהן ב' לאוין דזונה יע"ש ובכורות ו' ב' חלב ה"א הואיל ואשתרי חד איסור לשתרי תרין איסורא וכ"ת חלב בטהורה יש ב' איסורין אמ"ה וחלב דמיץ החלב מכל האיברים בא ומדם לא בא למ"ד איבריה מתפרקין ונאמר כמ"ש המרדכי סוף חולין דכל דבר שתחלה ביאתו לעולם ע"י תערובת לא בטל אף בס' ואף מין במינו ועמ"ש בס' ג"ו ועמ"ל פ"א מה' משכב ומושב. וא"כ בטהורה ב' איסורין אמ"ה וחלב ובטמאה ליכא אמ"ה וחלב דאין נוהג ורק איסור א' טומאה וא"כ ה"א אשתרי תרין איסורין בחלב כ"ש חד איסורא אבל בה"א דם נעכר מי דמי הא בטהורה חד איסורא דם (דלא בא כ"א [ מדם) וטמאה ב' איסורין דם וטומאה ועמ"א רי"ו במוס"ק והבן. אלמא הואיל ושרי חד איסור ה"ה תרין ובהמקשה ס"ט א' מסיק בתיקו מהו לגמוע חלבו כו' א"ד אמ"ה אית תקנה לאיסורא בשחיטה וקשיא הא דבכורות דמה"ת לומר הואיל ואשתרי דאמ"ה אית תקנה לאיסורא בשחיטה ועמ"ש בפריי לי"ד. גם ל"ד להא דעולא דוקא ראה קרי בו ביום דכבר הותר חד איסורא הא ראה בליל ח' לא ובהני דאמרן לא הותר כבר חד איסור דנימא אשתרי כו' גם בכמה מקומות אמרינן חדוש הוא ואין לך בו אלא חדושו:

עוד אני תמה בההוא דקדושין כ"א ב' ע"ע כהן מותר בש"כ וביבמות ח' א' סובר רבא עכ"פ בשני שמות לא אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי ע"ש בתוס' ד"ה רבא וקיי"ל כרבא דהוא בתרא וגם רב אשי הסכים שם לרבא דמש"ה לא תנן פטורת ופוטרת ואף דבאמת צרה נמי ל"צ קרא אלא דמש"ה לא תנן פטורת דפטורת לומר שלא במקום מצוה שרי צרה יעו"ש בדף ב' א' מ"מ חזינן דר"א נמי סובר כרבא דבשני שמות לא אמרינן הואיל ואשתרי אשתרי וקשיא הלכתא אהלכתא מקדושין יעו"ש ועכ"מ בה' ביאת מקדש פ"ג הח"י דמש"ה פסק רבינו דביאה במקצת לא שמיה ביאה דכי רבין (זבחים ל"ג ב') אמר לענין טמא שנגע בקודש אתמר ולא הביא הא דרבא י"ל דמרבא אין מוכח די"ל כתי' הב' בתוס' יבמות ח' א' ד"ה רבא דיש חילוק בין שני שמות לשם א' או י"ל דרבא סובר טבול יום דזב לאו כזב דמי וליכא כרת במחנה שכינה עיין פ"ג מהל'