שושנת העמקים כז

ואונס עשה לל"ת והרי עשה ול"ת קיימין ועפ"י כתובות כתב דמש"ה כתב הר"מ ז"ל שניה לא ישאנה דלגבי דידה ליכא עשה ובפ"ג משמע דסברת הר"מ ז"ל הוא דאפשר לקיים שניהם מקרי:

והא לא קשיא אמאי בכנס בעולה יגרש לא יגרש ולא ידור עמה ולא יעבור על ל"ת דלא יוכל לשלחה ונהי דאסור לדור עמה דעשה ול"ת לא דחי לעשה הואיל ואפשר לקיים שניהם כו'. ובשלמא נמצא דבר ערוה י"ל. וי"ל דעשה בתולה ולא בעולה בקידושין דאגידא ביה איתא וצריך לגרש בע"כ אף אי אמרה בעינא ליה ) ומיהו הא ליכא למימר עשה דידה דמצוה עכ"פ משבת קשה אי אמרה בעינא ועוד וכי אומרים לאדם חטא בשביל שיזכה חבירו ועפח"י וי"ט מה' א"ב ובמ"ל יע"ש היטב. באופן שיש לומר מ"ש הר"מ ז"ל לא ישאנה אשניה קאי דאם כנס אין מגרש דהוה עוקר דבר מ"ה בקום ועשה והבן ולפ"ז בשניה י"ל אם כנס אין מוציא ולא ידור עמה ובחייבי אשה מצרי ואדומי יש גם כן לספק כה"ג וכדאמרן:

שאלה כלאים בציצית שרי בזמן דאיכא תכלת אף פשתן לצמר הואיל ותכלת הותר בפשתן אם הטלית של כלאים בעצמו אי שרי. תשובה אשיב בקצרה בכתובות מ' א' אי אמרה לא בעינא מי איתא לעשה יש ב' פירושי' א' לגבי דידה ליכא עשה ב' דעשה דתליא ברצון האדם קיל כמש"ל ועיין בריטב"א כתובות כפי הנראה הביא שם ב' פירושים וכלאים בציצית קשה הא איבעי לא לכסי טלית בת ד' כנפות או יעשה קרן א' עגול ועיין פני יהושע כתובות הרגיש קצת בזה ותירץ דהתורה לא אסרה ללבוש טלית בלא ציצית אלא אמרה דיעשה ציצית הוה לא אפשר והיינו כמ"ש המרדכי עיין א"ח סימן י"ג דאין איסור לכנוס לבית, בלא מזוזה ומעקה א"כ הוה לא אפשר משא"כ טלית כלאים בלא"ה אסור ללבוש תו לא דחי. ובכתובות למ"ד א' א"ב בעולה לכ"ג לכאורה כפי' דאי אמר' העשה קיל דאי הפי' לגבי דידה כו' בעולה היא אינה מוזהרת כמש"ל דביבמות פ"ד ב' משמע דעשה שאין שוה בכל תליא בב' תירוצים שם אי נשים מוזהרים. וחללה ליכא דמותר ליכא איסורי כהונה כמש"ל עיין ריש תמורה אונס שגירש אם כהן לוקה ואינו מחזיר ולא אמרינן דליתי עשה ולדחי ל"ס משמע אף בלאוין שאיין שוה בכול נמי איתא להך סברא דעשה דקיל לא דחי אף ללאו שאין שוה בכל דמנלן להקל וכ"ש אם נאמר דנשים אין מצוות על כלאים עת"ו יבמות ד' א' וקדושין ל"ג דווקא דומיא דהתם דאין תלוי ברצון אדם. ועיין מנחות מ"ג א' רב יהודא רמי ציצית כו' קסבר מ"ע שלא הז"ג ואכתי סומא פטור מציצית עת"ו ב"ק פ"ח דראיתם אותו והוה מ"ע שאין שוה בכל אפ"ה נשים חייבות י"ל דיליף מסמוכין מכלאים עת"ו יבמות ד' א' ד"ה לא תלבש. ועיין יבמות ך' ב' דח"ל מ"ה רמיא ליבום לכאורה הא תליא ברצון היבם אי בעי חלץ לה ונהי דא"א לקיים שניהם מקרי דחליצה במקום יבום לאו כלום היינו שזה מצוה אחרת דאי כאבא שאול מה פריך מבעלו קנו לרבא ור"ל דלמא ברייתא כחכמים והם כאבא שאול מ"מ תליא ברצון האדם ולומר דלאו שאין שוה בכל אף עשה דקיל דחי הא מנלן ועוד דמשמע דאף ח"ל השוין בכל מ"ה רמיא ליבום ועיין באה"ע ה' יבום. עיין פסחים נ"ט א' מח"כ בע"פ דוחה לעשה דהשלמה ל"ש חטא בשביל שיזכה חבירו עיין תוס' שבת ד' ועירובין ל"ח וגיטין מ"א ואי"ה במ"א יבואר עוד:

והוי יודע כהן שאנס בתולה ונשאה וגירשה ונשאה הולד חלל דתו לא ניתן לדחות כלל וכמו שאבאר אי"ה לקמן אלא באנס בתולה ח"ל השוין בכל ונשאה אי הוולד חלל דלגבי דידי' י"ל עשה דחי ל"ת ולאו איסור ולא קרינן לא יחלל זרעו ודידה איכא איסור ח"ל דליתא לעשה כפי' הא' בכתובות י"ל דתלוי בדידיה וכ"ת דעובר על לפני עור זה אין מאיסורי כהונה ולא הוה חלל ומ"מ נראה דלגבי דידה איסור כהונה הוה ג"כ הוולד חלל. ויש לנו הרהורי דברים במ"ש התוס' ריש יש מותרות פ"ד א' ד"ה והא וד"ה ולא דחללה עשה ול"ת