שושנת העמקים כה

בכל דוחה לעשה ול"ת שאין שוה בכל ואין נוהג כ"א בזכרים יליף מראשו וזקנו משמע בין כהן וישראל דדחי היינו היכא דשניהם אין שוין בכל אף דעשה אין שוה בכל תו לא דחי עשה ששוה בכל ומש"ה אלמנה לכ"ג לא דחי אף די"ל עשה דבתולה ל"ש רק בכהן ולא באשה יקח אשה משמע אכהן ולא כתיב יקחו ומדר"י אמר רב לא נפקא עיין יבמות פ"ד ב' ומלא יקחו לא יליף דשאני לאוי דחמירי ונהי דלאו שאין שוה בכל משמע דנוהג בנשים אבל עשה לא וכלאים דנוהג בנשים דפריך למאי חזי אין ראיה דשלא בעידן עבודה אף לכהן אסור. ובתיבת גמא כתבנו מזה. וי"ט עשה ול"ת ואין שריפת קדשים דוחה עשה ול"ת אלמא אע"ג דעשה אין שוה בכל כיון דל"ת שוה בכל לא דחי לה וע"ל עשה דנותר ג"כ אין נוהג בנשים י"ל דשלא בזמנו נשרף בין ביום ובין ובלילה נוהג בנשים עתוס' קידושין גבי אותו ולא אותה ול"ג גבי מעקה ופ"י שם באופן דעשה השוה בכל אין דוחה לעשה שאין שוה בכל אם יש עמה ל"ת ששוה בכל:

הן אמת שראיתי להשיטה מקובצת ב"מ שם עלה דעשה דוחה עשה ול"ת שאין שוה בכל הקשה מאלמנה לכ"ג ותירץ דנוהג בנקיבות מלא יקחו ואפשר אף עשה בתולה ולא בעולה נוהג בנשים יע"ש הנה מסופק בדבר זה ומ"מ א"י דא"צ דעשה דבתולה אין נוהג בנשים כיון דל"ת נוהג בנשים תו ליכא למילף מראשו וזקנו דמצורע דתרוייהו אין נוהגים בנשים וכאמור וראיתי להר"מ ז"ל בפ"א מהל' נערה ובתולה שכתב וז"ל היתה אסורה מחייבי עשה או שניה הר"ז לא ישאנה שנאמר ולו תהיה לאשה הראויה לו ומדכתב ואפי' מחייבי עשה ולא רבותא יותר מחייבי לאוין דה"א ניתי עשה ונדחי ל"ת כדפריך בכתובות מ' א' ואף דעשה קום ועשה דוחה לעשה דשוא"ת עפ"י כתובות מ"ם א' ובמ"ל ה' נערה ובתולה בשם הרשב"א ז"ל להדיא כן מ"מ הו"ל בקיצור אפילו חייבי לאוין ועמ"ל מ"ש בשם מהר"א ששון והאריך דאף חייבי עשה אין ראויה כל הטורח הזה למה יע"ש והנה י"ל דהר"מ ז"ל רבותא גדולה אשמעינן כי בכתובות מ' א' אמרינן אלו אמרה לא בעינא מי איכא לעשה ופי' פני יהושע ז"ל דלגבי דידה יש לאו וליכא עשה ודברים ראוין אליו ועיין בשיטה מקובצת ובתיבת גמא כתבנו מזה ומשא"כ בעולה לכ"ג אם נאמר דאין אשה מוזהרת א"כ שרי דלדידיה עשה דוחה לעשה דשוא"ת ולדידה לית איסור אפ"ה אסור מקרא דלו תהיה לאשה הראוי' לו וז"ש הכ"מ מ"ש רבינו חייבי עשה מהא דאמר א"ב בעולה לכ"ג מוכח דאפילו בעולה לכ"ג אין ראויה מקרי יע"ש וא"כ ת"ל בלאו קרא אלו אמרה לא בעינא ליתא לעשה ובעולה לכ"ג איצטריך קרא דלו תהיה הראוי' לו:

ובזה י"ל מ"ש התוס' כתובות שם דמה פריך לדחי הא כתיב אשה הראויה לו ובאמת למה לי קרא וי"ל אם נאמר באמת דעשה דחי לל"ת שיש בה כרת עיין ריש יבמות במהרש"ל ז"ל ומהרש"א ז"ל נוקי קרא לח"כ הא חייבי לאוין לדחי ובאמת צריך קרא לחייבי עשה שאין שוין בכל דלא מוזהרת האשה ל"ש אלו אמרה כו' וכפי' פני יהושע וכדכתיבנא דה"א עשה דקום ועשה ושוה בכל לדחי לעשה דשוא"ת ואין שוה בכל. וראיתי לחה"ר ביבמות פ"ד ב' דלא יקחו תיפוק ליה דהיא מוזהרת אלפני עור וי"ל דצריך ללקות יע"ש א"כ משמע עשה דבתולה ג"כ היא מוזהרת עכ"פ משום לפני עור והמעיין ברמב"ן ביבמות לא ברירה ליה האי מלתא וגם י"ל דכל דהיא מותרת ל"ש לפני עור עיין ב"מ פרק כהן כו' ובשו"ת אמונת שמואל ועוד כפי הנראה שזה שיבוש דהוא מותר דדחי ליה גבה לפני עור ובדידה ליכא עשה דבתולה וא"ש ההיא דיבמות פ"ד דצריך לא יקחו כה"ג באונס גרושה בתולה מאירוסין וחללה שנולדה מפסולי כהונה. ועיין ברמב"ן שם או יליף כ"ה מלאו לא יקחו או לא ועשין י"ל דלא יליף. והא ליכא למימר בעולה לכ"ג אם בא עליה הוה חללה ויש לאו ועשה זה שבוש אם דחי לית אסורי כהונה. ואפשר ז"ש רש"י שם להזהיר זונה וחללה רבותא קאמר דגרושה יצויר מאירוסין וחללה וזונה באונס איך יצויר אבל יצויר חללה נולדה מפסולי כהונה וזונה שלא כדרכה וקנס ולא תהיה שייכים כה"ג