שושנת העמקים קל

בממזר להנשא לכתחלה או לאו עב"ש באה"ע סימן ב' אות ט"ז ובב"י וט"ז ס"ס ז' יע"ש ואפשר כאן מסייע חזקת פנויה של רחל כמו שהיתה פנויה מקודם ולא נתרצית להשליח ובהדי ס"ס משתרי הוולד כאמור ועטו"ר אה"ע סימן ב' וז' וב"ח החמיר בס"ס בממזר לכתחלה וכ"מ קצת בהר"מ ז"ל פי"ט מהא"ב הב"ג ועמ"מ שם ויש כדמות ראיה לומר דס"ס עדיף מרוב דנהי דבספק חלל פסקינן דלכתחלה לא תנשא בס"ס ובתרי רובא אף לכתחילה זהו בכהונה שהכהנים נוהגים סלסול בעצמן אבל בפסולי קהל בס"ס מתירין לדעת רבוותא עב"ש שם ובתר רובא לא מתירין בפסולי קהל אלמא ס"ס עדיף מרוב ועפ"י בקו"א כתובת ויש לי לעיין בדבריו הקדושים אין העת האסף פה ועמ"ש בפריי לי"ד:

ולענין לדור עם אשתו תמר לכאורה היתר גמור מאחר שמתה אחותה אף דעבר וכנסה במזיד והכנס עצמו לספק תורה בעדו אחותה קיימת וע"כ שרינן במתה אחותה כשנשאה בטעות כההוא דאה"ע סי' ט"ו סכ"ז שסבור שמתה אשתו מ"מ הא מבואר שם בסכ"ח בהג"ה דאם זינה עם אחות אשתו ומתה אשתו וגיסו דאסורה מטעם סוטה הא זינה עם פנויה מותרת אחותה לו וכן בסימן קע"ח סי"ט דאסורה לבועל כו' הואיל ואי מתה כו' הא לא"ה וזינה עם אחות אשתו פנויה ומתה אשתו מותרת לו אלא שדין זה צ"ע דבסימן י"א סה"ו הנטען על השפחה וכותית וכן כותי ועבד על בת ישראל ונתגיירו הר"ז לא יכנוס לכתחלה והנה הנטען הוא ל"ד דמחזיק הקול ה"ה בא עליה וודאי לא יכנוס אלא דאם כנס אין מוציא עיין בנ"י ביבמות פ"ב הביאו הב"ש אות י"ז והנה בשפחה ונשתחררה הטעם לכאורה דקנסו דעביד איסורא ובכותית הטעם דלא יאמרו משום זה נתגיירה ומשום הכי לכתחלה לא ישאנה ואם כן הוא הדין בזינה עם אחות פנוי' יש לומר דקנסינן לי' דעביד איסורא ומש"ה מהרא"י ז"ל בפסקיו סימן כ"ט דאסורה בהיה לה בעל בעת זנות מד"ת קאמר הא מדרבנן אף פנויה. תדע דב"ק ע"ח כתב המחבר א"א שזינה עם עכו"ם ונתגייר מותרת לו לאחר גירושין ומדרבנן עכ"פ אסורה לו כמ"ש בסימן י"א ס"ו כותי ועבד על ב"י כו' אלא מד"ת קאמר דלא הוה א' לבועל ועפ"י כתובת ג' ה' בתוספ' ד"ה ולדרוש דמש"ה התירה ר"ת המומרת לעכו"ם אף מדרבנן כיון שכבר כנסה העכו"ם ובנטען אם כנס אין מוציא יע"ש והטו' באה"ע ב"ק ע"ח העתיק דברי ר"ת וז"ל כתב ר"ת ישראלית שהמירה ונשאת לעכו"ם וחזרה בתשובה ונתגייר עכו"ם עמה וגרשה בעלה שמותרת לעכו"ם שנתגייר עמה וכ"כ א"א הרא"ש ז"ל ואעפ"י שוודאי אסורה לבעל מותרת לעכו"ם עכ"ל הנך רואה דלר"ת נמי אסורה לבעל אלא לבועל מותרת כיון דבלא"ה היתה אסורה לו בעודו עכו"ם ומדרבנן לא מיתסר כיון שכבר נשאה אלא דמ"מ קשה נישואי עכו"ם לאו כלום ומאי שייך כנס. ועל הטור ל"ק דלא הביא בסימן י"א זה וגם י"ל דעכו"ם הבא על בת ישראל ונתגייר דאסור לישא שלא יאמרו משום זה נתגייר כמשמעות הגמרא יבמות כ"ד ב' דרב אסי דאמר משום עקשות פה נמי י"ל שלא יאמרו דמשום זה נתגייר וה"ה בכותי יע"ש ולא קנסינן בבא ביאה אסורה אלא לבועל כמו ישראל הנטען על העכו"ם ושפחה משא"כ עכו"ם על ב"י לא הוה הטעם אלא שלא יאמרו על שם זה נתגייר (ע"ש בתוס' ד"ה אי הכי וי"ל בשפחה ל"ש זה דהא נשתחררה שלא מדעתה וכבר טבלה לשם עבדות וכשנשתחררה א"צ כלום ואי"ה לקמן אכתוב בזה) וא"כ במעשה דמומרת שהמירה דתה ונתגייר עמה העכו"ם אח"כ גירשה בעלה ל"ש דיאמרו בשביל זה נתגייר העכו"ם דלא היה יודע אם יגרשנה בעלה אף דאסורה לו שמא לא יגרשנה ואף מדרבנן מותרת דלדידיה דעביד איסורא קנסו ולא לדידה משא"כ המחבר בסימן ס"א העתיק דברי הר"מ ז"ל בהל' גירושין פ"י הי"ד דדין