שושנת העמקים קכב

והתרו דפטור דקלב"מ תיפוק דשא"ר ואף שלא התרו לדעת הרא"ש ז"ל וי"ל דנקיט תחלה דבר המוסכם לכ"ע אף להר"מ אלא שהרא"ש במשנה טבח ביוה"כ כתב להדיא דמוקי בטובח ע"י אחר ואפ"ה בשבת פטור כר"י הסנדלר הרי בהדיא במזיד בשבת פטור דשא"ר וביוה"כ ראויה מקרי וכבר רמז לזה הפרישה וכ"ת דהב"ח ה"ק כיון דלר"י הסנדלר מעשה שבת אסורין תו ביוה"כ אסור מלא תכ"ת הא ליתא דא"כ לר"י הסנדלר למה לי קודש תיפוק מלא תכ"ת וע"כ למיסמך אצל מחלליה לומר דווקא מזיד ולא שוגג דמלא תכ"ת הוה אסרינן שוגג או למעט איסור הנאה א"כ הרי חזינן דמעשה שבת לאו בכלל לא תכ"ת וכ"ש יוה"כ וכיון דלא כתיב קודש ביוה"כ אף באכילה שרי וכדאמרן:

ודע בגנב ב"פ ושחט י"ל דחייב ער"מ ה' ביכורי' פי"ג ה"ט ובי"ד שנ"א ס"ד דשה מעליא הוא ובשבת ויוה"כ אפשר אף לר"י הסנדלר שחיטה ראויה מקרי אלא דלא גרע ממבשל ואין להאריך בזה:

עיין פני יהושע במס' כתובות ל"ד כתב דבש"ה צריך לטעמא דשא"ר וכ"כ עוד לקמן אלא דסיים אפשר כסברת המקש' לקמן וא"י דהא מסיק באמת לקמן סבר כר"י וכר"ש א"כ פשיטא שי"ל דרבנן לא ס"ל הכין וכבר כתבנו בזה לעיל:

ולענין דינא עכו"ם הבא על בת ישראל או ישראל על עכו"ם דרך אישות בז' אומות לוקה מ"ה לכ"ע להר"מ משום לא תתחתן ולהטור משום לא תקח עיין בר"מ פי"ב מה"א ה"א ובטור אה"ע סימן י"ז ובר"מ אין הכרע דנקיט רישא וסיפא דקרא כ"פ בשאר אומות הר"מ ז"ל פוסק כר"ש והטור כרבנן ובז' אומות קודם שנתגיירו אין נ"מ בין להר"מ והטור לוקה דרך אישות עיין יבמות ע"ו א' ועכו"ם ל"ו ב' ובשאר אומות בגיותן להר"מ איסור תורה בצנעה ולוקה כר"ש ולהטור בשאר אומות בגיותן מ"ה מותר ובגירותן לכ"ע בשאר אומות היתר גמור הוא ובפרהסיא קנאין פוגעין בו ורשות ולא מצוה כמבואר בר"מ בטור. ויראה לי עכו"ם הבא על בת ישראל אעפ"י שגם הוא לוקה מ"מ אין קנאין פוגעין בה דקרקע עולם היא וכ"מ לישנא דגמרא ע"ז ל"ו ב' אלא דאורייתא עכו"ם הבא על בת ישראל אבל ישראל הבא על עכו"ם לא ואתא אינהו וגזור ישראל הבא על העכו"ם ופריך ישראל על עכו"ם הלמ"מ משמע עתה נתחדש הקושיא הא לס"ד עכו"ם על בת ישראל אין קנאים פוגעים בה (לישנא אל"א דאוריית"א לא הבינותי דא"ה בין עכו"ם על בת ישראל או להיפוך אסור כמבואר בקרא וכ"פ כולם ואבות דינו של שם אפשר דקאי וקרי ד"ת כי כן כתוב בקרא ומלת אלא אין לו מובן) כן היה נראה לכאורה דהטור והר"מ ז"ל ל"פ אלא בתרתי א' בז' אומות בגיותן להר"מ מותר מ"ה וכמ"ש פי"ב מהא"ב הי"ז וכ"ב (ויש לנו הרהורי דברים שמ"ש הב"ח דאה"ע סימן ה' אות א' דהטור סובר כר"מ דז' אומות בגירותן נמי אית בהו חתנות ובין בגירותן או בגיותן קאי הלאו והמעיין כר"מ בב' מקומות אלו יראה שאינו כן יע"ש):

ובגיותן אף שאר אומות אסירי כר"ש הרי ב' ולהטור בז' אומות בגירותן אסור מלא תתחתן (ובגיותן הלאו דלא תקח) ובשאר אומות בגיותן מ"ה שרי:

והנה חזות קשה ראיתי להב"ש אה"ע סימן ט"ו אות א' ודבריו לקוחים מב"ח ולפי דבריהם מחולקין הטור עם הר"מ ז"ל בג' דברים א' בז' אומת בגירותן להר"מ ז"ל מ"ה מותר ולהטור לוקה בחיתון לבד מלא תתחתן (כמסקנא דרבא פ' הערל ע"ו א') אף בלא ביאה ב' בז' אומות בגיותן להר"מ אין לוקה אלא ביאה דרך נישואין הא ביאה בלא אישות ואישות בלא ביאה לא ולהטור ביאה בלא אישות לוקה מקרא דבתו לא תקח כו' ג' בשאר אומות להר"מ בצנעא דרך אישות לוקה בביאה מלא תתחתן ולהטור לית הלכתא כר"ש ונ"ל דדייק ליה ז"ל