שושנת העמקים קכא

מה"ג ה"ו דשיבח לשון הר"מ ז"ל שכתב עשה שליח לשחוט לי ושחט השליח בשבת הא עשה שליח בפירוש לשחוט בשבת כיון שיש איסור שבת בשליחות זה תו אין שלד"ע אף לענין טביחה ונתבטל השליחות מכל וכל וה"נ כוונת התוס' במ"ש כרצונ"ו דאי צוה לשחוט לעכו"ם כיון שיש איסור אחר בטל השליחות מכל וכל:

וגם על זאת יחרד לבי ויתר ממקומו שרבינו בעל הטורים ז"ל בהביאו לשון הר"מ ז"ל בסי' ש"ן שינה בכיוון לשון הר"מ ז"ל וכתב הרמב"ם עשה שליח לשחוט לו בשבת והרי הר"מ לא הזכיר זה וראיית המ"ל ממעילה נכונה ולבי אומר לי דהטור יודה דאם צוה בפירוש לשחוט בשבת דנתבטל השליחות רק אם אמר שחוט לי אימת שתרצה בחול או בשבת דל"ש אין שלד"ע דברי מי שומעין דהא נתן רשות אף בחול ורבותא קמ"ל הטור דאף שנתן רשות לשחוט בשבת וחייב הגנב מיתה קמ"ל בכה"ג אין שלד"ע וחייב הגנב ממון ול"ד למעילה שא"א לקיים השליחות כלל אם לא שמעורב איסור נוסף העולה על מעילה ע' תוס' י"ט פ"ו דמעילה מ"א מה שא"כ בשחוט אימת שתרצה וכאמור:

שאלה ראובן שויא שליח לשמעון לקדש לו אשה בכסף וקידשה שמעון באיסור חוץ לתחום בשבת או הוציא מרה"י לרה"ר מהו:

תשובה אבאר זה בכמה פרטיים שונים הנה בא"ח של"ט ס"ד מי שאין לו אשה ובנים יע"ש ואה"ע ס"ד ס"ה ואם קידש אשה וזרק כסף קידושין מרה"י לרה"ר או איפכא או באומרת עקוץ תאינה או מלאכה אחרת ובשכר מלאכה תהיה מקודשת יראה דיש לספק אי הוה מקודשת וודאי או ספק עח"מ ר"ח בש"ך אות א' משמע דספוקי מספקא ליה ועי"ד ר"ל ולכאורה הב"ח וש"ך דמספקא להו במי שנשבע שלא למכור משא"כ במכירה באיסור שבת דכ"ע קנה כמבואר בב"ק ע' ב' וכמ"ש הש"ך שם אלא דלא הבינותי זה דבכל אותן המקומות שהזכירו הפוסקים הוא באיסור דרבנן ולא באיסור תורה ומב"ק דרבא גופא מוקי כו' לא ידענא דרבא אמר אתנן כו' וגזירת הכתוב הוא ע"ש בתו' ד"ה אילו וצ"ע בכ"ז לענין קידושין וכ"ז אם קידש המקדש בעצמו וכאמור וער"מ פ"ג מה"ג ה"ה השמיט אוקמתא דרבא והטור בח"מ סימן ש"ן הביאו ידענא על מה ורבא אפשר לשיטתיה בתמורה ולא הונח לו באקומתא דר"פ יע"ש ולענין אי שויא שליח והלך השליח וקידשה באיסור כאמור יש לעיונא ביה. ואם אמר המשלח סתם כרצונך הוה קידושי וודאי כמש"ל בשם התו' והמ"ל במ"ש כרצונו דלא שייך שלד"ע משא"כ אם אמר בפירוש שיקדש לו באיסור שבת וכדומה שא"א בע"א כ"א באיסור שאשה רחוקה חוץ לתחום ודומה למעילה יראה דלא הוה קידושין כלל והדברים ק"ו אם במעילה וטביחה דגלי קרא דיש שלד"ע אפ"ה אם יש איסור אחר נוסף נתבטל השליחות מכל וכל כמש"ל כ"ש כאן אף דבגוף הקידושין אין עבירה כל שיש עבירה בד"א דברי מי שומעין ונתבטל השליחות כדאמרן ועמ"ש בכלל אחר ועח"מ קפ"ב. ובדברי הטור בש"ן עשה שליח לשחוט בשבת איכא לעיונא וכבר כתבנו לעיל מה שי"ל. ועוד אף א"ת כן שאני טביחה הואיל וגלי גלי משא"כ בשאר דברים דברי מי שומעין יהיה מאיזה צד וכדכתיבנא ובחוץ לתחום דהוה איסור דרבנן עמ"ל בה' רוצח פ"ב ה"ב הביא בשם מהרימ"ט ח"א קי"ו דיש להסתפק אי אמרינן בדרבנן אין שלד"ע יע"ש שהאריך ה"נ יש להסתפק ועא"ח לענין ג"פ אי הוה ד"ת או לאו וי"ל דהוה ס"ס וצ"ע:

עוד אשוב אל מ"ש הב"ח בסימן ש"ן להרא"ש בטבח ביוה"כ שחיטה שא"ר וי"ל אה"נ דוקא בשוגג חייב וי"ל טובא חדא דקודש היא בשבת כתיב ולא ביוה"כ כמ"ש הפרישה אות י"ז ועוד דא"נ הטור דכתב טבח ביוה"כ