שושנת העמקים קיט

משלה וכן אי בא א' והכ"ע ואח"כ בא זה ובעל אין חיוב דכבר בעולה ומש"ה פריך שפיר דאי אהכ"ע חייב מיתה אין סברא שחייב קנס אגמר ביאה דכבר בעולה משא"כ בכל בתולות כשירות מתחיל החיוב בה"ע ומסיים בגמר ביאה ותראה שהתו' בסנהדרין שם לא הזכירו בי"מ כ"א דלא נתרבתה העראה לענין קנס ולא מקשו עליהם כלום ויבמות שם הוסיפו אע"ג דלא מתחיל חיוב קנס עד אח"כ ומש"ה הוקשה להם שם מה דפריך יע"ש היטב וערש"י סנהדרין שם ד"ה שבא הוא או אחר כב"ר כו' האי לישנא ל"ד ואה"נ בא עליה הוא עתה שלא כדרכה ואח"כ כדרכה ואף דרש"י מודה דשלא כדרכה יש קנס ואין להאריך:

והנה חזות קשה ראיתי בפרישה בח"מ סימן ש"ן אות י"ב גם דברי הב"ח נפלאו ממני ואכתוב בקוצר. הנה המעיין בסוגיא דב"ק ע"א א' משמע להדיא דבטבח בשבת דפטור הוא כר"ש וכר"י הסנדלר והטור שם בשם הרא"ש וכר"י קיי"ל ולחלק בין טריפה לשבת כתב הפרישה דנמצא"ת טריפה בשעת שחיטה לא ידע משא"כ בשבת שמתחלה ידע שא"ר ותוכן כוונתו דבמשנה שנאו רבי שוחט טריפה בלשון חכמים ובברייתא שנאה בלשון חכמים וע"כ לחלק ותימא דהא במשנה חולין בעזרה דידע מתחלה ואפ"ה חייב לחכמים גם מ"ש בפרישה וה"ט דנוחר ומעקר ובאמת התם טעמא אחרינא דהשחיטה עשתה פעולה כלל שלא טיהרה מידי נבילה לכ"ע ל"ש שחיטה והיכא דטהרה מידי נבילה תליא בפלוגתא דרבנן ור"ש ועמ"ש בפריי לי"ד סימן י"ו וכ"ח. ולפי דברי הפרישה בכיסוי הדם דנמצא טריפה שאין טעון כיסוי דווקא נמצא הא טריפה ניכרת צריך כיסוי וזה לא מצאנו כלל וכ"ת אנן כהר"מ ז"ל פסקינן ז"ל פ"ג מה"ג ה"ו דשחט בשבת ע"י שליח דחייב הא בירכא ומאן נימא לן דטעמא דכה"ג הוה שחיטה ראויה אלא טעמא דהלכה כר"י בשבת וכמ"ש פ"ו מה"ש הכ"ג ולית ליה חילוק הרא"ש לענין לאפוקי ממונא ועב"ח ופרישה בח"מ סימן ש"ן יע"ש אבל לענין שחיטה שא"ר י"ל כ"ע מודים להרא"ש דווקא נמצאת איתמר אבל טריפה הניכרת לא וכדכתיבנא:

ויש לנו הרהורי דברים במ"ש המ"מ שם עמ"ש הר"מ ז"ל שחט ע"י שליח בשבת חייב ודלא כר"ש ומאי שייאטיה דר"ש הכי למ"ש הר"מ ז"ל בה"ש דהלכה כר' יהודא דלמ"ש אף לאחרים מותר א"כ אף לר"ש שחיטה ראויה היא ואולי כיוון בזה לשוחט לעכו"ם ע"י שליח דשא"ר הוא וחייב וזה דוחק וגם י"ל דהר"מ ז"ל בכל אינך בבי עכו"ם ושבת ובשחט ע"י שליח הזכיר רק שבת ולא עכו"ם והב"ח ז"ל שם חילק בין שבת דשא"ר לאכילה כר"י הסנדלר ובין טריפה ד"א גרם לה א"י דבשבת יומא הוא דקגרים:

וסבור הייתי לומר אני העני דהוא קודש מיותר כמ"ש התוס' כתובות ד"ה ותירצו דה"א מלא תאכל כ"ת וה"א בחולין קט"ו א' והנה זה לרב אשי אבל לדידן לצורם אוזן בכור ער"ח פ"ג מה' בכורות דהא בב"ח יליף לה מג"פ לא תבשל וא"כ קודם הוא מיותר לומר דשוחט בשבת דה"א כל מה דאמר רחמנא לא תעביד אי עביד לא מהני (עמ"ש בפריי לי"ד סימן י"ו בשם מהר"מ גאליפפ"ה ז"ל) ומש"ה צריך כי קודש היא ולהרא"ש דפסק כר"י הסנדלר בממון דמעשה שבת אסורין באכילה תו אפשר דשוחט בשבת לא מהני מעשיו ומטמא כנבילה וכלא שחט דמי וכ"ז אינו שוה לי דכבר מבואר דכה"ג ל"ש אי עביד לא מהני וכמ"ש בכללים הקודמים:

שוב ראיתי להרבינו המובהק בחדושיו לב"ק בפני יהושע ע"א עמד בדברי הרא"ש האלו בתוס' ד"ה בטובח וע"ש בפ"י ד"ה אלא אסברא לי דברי הב"ח בטוב טעם ודעת כדרכו הטוב אף שלא הזכיר דברי הב"ח (גם מ"ש לתרץ מיוה"כ כבר הקשה הב"ח כן והפרישה מתרץ דיוה"כ מודה ר"י הסנדלר שלא כתיב קודש יע"ש ועמש"ל) וז"ל