שושנת העמקים קז

דבעמוד והוצא קאי ויראה לי דלק"מ דוודאי ידע מלא יוכל לשלחה כל ימיו אזהרה באה שלא יהא השילוח כל ימיו ושצריך להחזירה ומש"ה לאביי לא לקי דאזהרה שלא יוכל לשלחה שילוח כל ימיו ולא מהני שצריך להחזירה לא לקי ומה בכך שגירשה ומותרת לאחר משא"כ אלמנה לכ"ג אזהרה שלא יקדשנה ואהני מעשיו בשעת הקידושין עכ"פ תו לקי עליה וכאמור

עוד אבאר לך דר"ע אליביה דר' ישבב כתובות כ"ט א' אלמנה לכ"ג הוולד ממזר ואין קידושין תופסין בה (כדמוכח התם דפריך מ"ב ובדוכתי טובא) א"כ לאביי אליביה דר"ע אמאי לקי באלמנה לכ"ג בלא יקח דלא אהני מעשיו וכ"ת אה"נ א"כ קשה לא יאמר גרושה בכ"ג ותיתי מכ"ה ואי דחלוקה כמ"ש בקדושין ע"ז ב' הא לא לקי כלל ואי כמ"ש בת"כ דה"א גרושה זרעה ממנה ממזרים יע"ש פ' אמור בק"א וכמ"ש בכלל ח"י הא לר' ישבב לא יצדק זה דאה"נ זרעה ממזרים אף בכ"ה ולא יחלל זרעו לומר דאם הזרע בא על בת ישראל עשאה חללה כמ"ש הר"מ פי"ט מהא"ב הי"ד יע"ש ומ"מ לא לקי לאביי דלא מהני מעשיו דלא תפסי קידושין וכ"ת דחלוקה ללקות ב' בלאו דלא יחלל כמו שחלוקה גרושה מזונה וחללה בכ"ה בלא יקחו ה"ה בלא יחלל אף אם נאמר כן מ"מ להר"מ ז"ל פי"ז מהא"ב דלא יחלל לא לקי כ"א אלמנה לכ"ג ולא גרושה וגם חילול זרע ליכא א"כ לאיזה צורך תהיה אלמנה מגרושה חלוקה אם לא ללקות משום לא יקח שתים והא לא אהני מעשיו לאביי אליבא דר"ע ולזה יש לנו לומר דאה"נ דפלוגתא דתנאי הוא ר' יאשיה ור' יונתן ור"ע נמי סובר דלא מהני ולקי דעבר אמימרא דרחמנא וכמש"ל בזה

והנה התוס' בתמורה ה' א' ד"ה מיתבי דבריהם צריכין ביאור וכפי דעתי העניה נראה לפרש דה"ק דלאביי ניחא דלא מהני מעשיו שעל מה שהזהירה התורה שלא לשלחה שילוח לכל ימיו ע"ז לא מהני מעשיו דידיה שהרי צריך להחזירה (משא"כ אלמנה לכ"ג שעל מה שהזהירה התורה שלא לקדשה עבר ואהני מעשיו הרעים) אבל לרבא לילקי אמימרא דרחמנא שעבר וע"ז הוקשה להם לרבא דלא אהני מעשיו בעלמא א"כ ה"ה כאן לא להני כלל והבא עליה לילקי משום א"א וכהן נמי יהא מחזיר דלא הוה גרושה כלל ובין בה"א ובאמת יקשה דבכהן נמי יהא ניתוק ויחזיר דלא מהני הגירושין כלל ותירצו דאיתקש מיתה לגירושין להדדי ואעפ"י כן לא מהני מיקרי לענין מה שהזהירה התורה שלא יהא שילוח לכל ימיו וכמש"ל ומשני דהוה ניתוק גמור. ואמנם לאביי כפי הנראה לא קשה קושיית דלא להני כלל דאדרבה לאביי מהני מסברא החיצונה ונהי דגלי קרא כאן דלא מהני וצריך להחזירה מ"מ מה דלא גלי נשאר בסברא חיצונה. ובס' ידי אליהו דף צ"ט ב' כתב דהתוס' בנו קושייתם לאביי ולא לרבא וא"י מנא ליה הא ובדברי התוס' י"ל שפיר דארבא כתבו דבריהם וכדכתיבנא

ודע דסבור הייתי ללמוד דין מחודש מכאן מדהוקשה להם כהן אמאי אינו מחזיר והא עכ"פ לא גרע מריח הגט דפוסל בכהונה כדאיתא בגיטין פ"ב ב' וצ"ל דריח הגט מדרבנן כמ"ש הר"מ ז"ל פרק עשירי מה"ג ה"ה ומ"ה שריא תו לא לקי דהוה ניתוק מ"ה שוב ראיתי דליתא דל"ד לריח הגט דהרי הר"מ ז"ל בה"ג כ' כ"מ שהגט בטל לא נאסרה לכהונה חוץ מאמר הרי את מגורשת ממני כו' שאסורה מדבריהם וכ"פ באה"ע סי' ק"ן ס"ג הרי דיש חילוק ה"ה כאן אם הגט בטל לגמרי לא הוה ריח הגט כלל ומותרת לבעלה כהן ול"ד לאשה גרושה מאישה וע' תוס' גיטין פ"ב ב' ד"ה אפילו משמע לכאורה מ"ה ריח הגט פוסל מ"ה יע"ש ועלח"מ ה"ג

והנה ראיתי בתמורה ה' א' ברש"י ד"ה הא וד"ה לא וד"ה ולאביי וד"ה איסורא שצריך להגיה קצת וכבר עמד בזה בס' ידי אליהו שם שצ"ל שחייב להחזירה במקום שכתוב. שיוכל להחזירה וכ"כ התוס' ד"ה מיתבי שצריך להחזירה וד"ה איסורא כתוב אבל מילקא ל"א לקי צ"ל מילקא לקי כיון דמהני דאין חייב להחזירה וז"ש בד"ה קמ"ל דחובה הוא והלכן לא לקי והיינו משום דלא מהני דחייב להחזירה ורודה