שושנת העמקים קא

והנה במחלוקת לאו שבכללות הוא מחלוקת אמוראים וכפי הנראה הוא פלוגתא דתנאי דהא בקדושין ע"ז ב' דריש גרושה למה נאמרה בכ"ג לומר כשם שחלוקה כו' ואלו בת"כ פ' אמור דריש למעט גרושה דאין בניה ממזרים והיינו סתם ספרא רב אליבא דר' יהודא ואליביה דר"ע וסובר אין קידושין תופסין בח"ל ובניה ממזרים כתיב גרושה ועלה קאי לא יחלל הא לא ממזרים ומיהו קשיא נהי דנאמר דפליגי אי לוקין על לאו שבכללות מ"מ הא הלכתא כרבא אי עביד לא מהני א"כ וודאי צריך גרושה כדמסיק בתמורה ואולי סובר גילוי מלתא דבאינך אי עביד מהני ה"ה גרושה:

גרסינן בת"כ פ' אמור פ"ב ה"א יאמר אלמנה כו' ובה"ב או אלו נאמר גרושה ולא נאמר אלמנה ה"א אלמנה זרעה ממנה כשר וכתב הקרבן אהרן דאי ללמד על איסור עצמה הא כתיב בתולה ולא בעולה פשיטא שאלמנה וגרושה יתירים ולהכי דריש להו. ולא ידענא דהא צריך לאלמנה מאירוסין ואפילו נאמר ממלת בתולה אמעט אלמנה מן אירוסין הוה עשה וצריך ללאו וכ"ת דהאי תנא דלא דריש לחלק כמו בש"ס דילן סובר דעל אלמנה לא לקי אף מדפרש בהו הוה לאו שבכללות וחדא נמי לא לקי ושפיר אלמנה יתירא דמבתולה ממעט אלמנה מאירוסין ונאמר דאין חילוק בין עונש עשה או לאו כל שאין לוקין עליו וכבר התבאר במ"א וערא"ם פ' שמיני על ברייתא דאותם תאכלו ולא בהמה טמאה והנך רואה כמה דחוקים יש בזה ועכ"ז צ"ע:

התוספת בפסחים מ"א ב' ד"ה אכל הוקשה להם אמאי בעולה לכ"ג עשה ולא נימא דלא יקח קאי אכ"א בתולה מעמיו וי"ל יקח אשה משמע עשה יע"ש. ולכאורה יאמר דע"כ בעולה עשה דאל"כ למה לי זונה תיפוק ליה דהוה בעולה ולקי עליה וללקות ב' דוחק י"ל דצריך זונה לג"ש שיהא זרעו בכ"ה חולין כדאיתא בת"כ וקדושין ע"ז ב'. והא ל"ק לכתוב לא יחלל בכ"ה למ"ד דכ"ה לוקה בלא יחלל עמ"מ פי"ז מהא"ב י"ל דלא הוה ידעינן אלמנה לכ"ג שיהא זרעו חולין ולראב"י מש"ה כתיב בכ"ג בעולה. זרעה חולין. ועיין בריטב"א קידושין כתב כ"ג באלמנה חייב משום לא יקח ולא יחלל זה שהיה כשר ונתחלל והיינו אשה יע"ש ולא הוה לאו שבכללות דבקרא מפורש האשה והזרע דלא יחלל קאי לדידה משמע כשר ונתחלל ומדכתיב זרע קאי נמי אזרע ומש"ה לקי שתיים. ומיהו להר"מ ז"ל אך כה"ג לא לקי ב' וצ"ל דקושית הגמרא למ"ד לוקין והר"מ ז"ל שהשמיט חילול זרע לגמרי שאין לוקין עליו אין לוקין דאין לוקין תרתי אלאו שבכללות אף כה"ג דכתיבי הפרטים מפורשים אלא א' מ"מ קשה אמאי לא הזכיר שאם התרו משום חילול זרע לחוד דלקי ועוד לדידיה בגרושה לדידיה לית חילול דידה דכבר מחוללת ועומדת אמאי לא כתב דלקי על חילול זרע:

עוד ראיתי בריטב"א קידושין ע"ז ב' כהן הבא על אחותו זונה משוי לה חזר ובא עליה עשאה חללה הקשה בהעראה זונה ובגמר ביאה חללה י"ל דכי אמרינן העראה כגמר ביאה כשפירש אבל גמר ביאתו דעתו ע"ג ביאה ולא הבינותי דזה שייך בקנין אשה משא"כ באיסור מיד בהעראה נעשה זונה ובגמר ביאה חללה ועמ"ל ה' א"ב דחדא ביאה אין עושה ב' איסורין וכבר כתוב אצלינו במ"א באורך וסוגיא דאלו נערות ואלו הן הלוקין מוכח כן ולכאורה א"צ לראיה דבכל איסורין העראה כגמר ביאה אף שגמר ביאתו:

והא דמקשה רבא ממתני' דמכות משמע דאיהו סבר דלא לקי שתיים ומה טעם לא יקח משום לא יחלל ולא לקי על לא יקח כלל ולאיסורא כתביה רחמנא או דסבר התראת ספק ל"ש התראה (ומיהו הו"מ לוקה ב' בקידש בביאה) או דסובר קידושין אפשר לעבור מבלי מעשה רק דיבור הדמיון באדם חשוב נתנה היא בחצירו דקנה ואמר הוא וכיון דאפשר