שושנת העמקים ק

אפילו אמ"ה ובשר מהחי או בשר מהחי וטריפה כה"ג מב' בהמות לקי ב' ש"מ בשחוטים לא הוה גופין מחולקין ובחיים אפשר דאמרי' בבהמה גופין מחולקין וטריפה מיירי בשחוטה ועמ"ש בס' ג"ו:

החלק הה' מזה המין השני הוא לאו שכולל דברים וחזר ופרטם והפרט מיותר לכ"ע לקי ב' כמ"ש הר"מ ז"ל בה' נזירות פ"ה דזג וחרצן וענבים לחים ויבישים לוקה על כ"ח וחדא וכן ברחיים ורכב פסק בה' מלוה ולוה פ"ג לוקה עכ"ח וחדא והטעם כתבתי בכלל הקדום דהפרטים מיותרים משא"כ בנא ומבושל אי לא הוה כתיב כ"א א"ת כ"א צלי אש נהי דחדא הוה לקי באפשר דל"ד ללא תאכלו על הדם דכ"א צלי אש הוה שם איסור א' (משא"כ עכשיו כולל הלאו ב' שמות נא ומבושל תו לא לקי על חי אפילו חדא) מ"מ ה"א דלקי אחי וחמי טבריא ומש"ה כתב הפרטים משא"כ רחיים ורכב ונזיר דהפרטים מיוחדים כמו שהתבאר בכלל הקדום:

החלק הו' מזה המין הב' הוא לאו שכולל כמה דברים וא' מהם פרט הכתוב על הפרט לוקה א' ועל הכלל אין לוקה אפילו א' המשל בזה מ"ש המ"מ פ"א מהא"ב הכ"ב דלאו בסוטה וודאית לית ליה להר"מ ז"ל והטעם דאחרי אשר הוטמאה קאי אמח"ג וכולל סוטה לקי אמח"ג ועל סוטה בפ"ע לא לקי כלל יע"ש ול"ד לבשר בשדה טריפה דכולל בשר מהחי וטריפה ולקי על בשר מהחי י"ל חשיב כמפורש ובשר בשדה ואף דבשר בשדה כולל עובר שהוציא ידו וקדשים חוץ למחיצתן ל"ד ללא תאכלו על הדם דשם יוצא חד הוא כמו שכתב התוספות מכות ח"י א' ד"ה וללקו. וכפי הנראה דמש"ה לא לקי בסוטה להמ"מ אליביה דהר"מ ז"ל דבר הבא מריבויא אין לוקין עליו כמ"ש המ"מ בהל' מ"א פ"ב הי"ב ופ"ג ה"ו יע"ש. והנה בקדושין ע"ח א' פריך גרושה וחלוצה אין חייב אלא א' והא תניא חייב ב' מדרבנן כו' ואמאי לא מריבוי דוי"ו אין לוקין ועוד קשה א"נ לוקין על ריבוין הא הוה לאו שבכלל כסוטה כמ"ש המ"מ ומש"ה על גרושה וחלוצה א' ועל חלוצה לחוד לא לקי כלל כסוטה ואה"נ דהא דתנן במכות חלוצה אגב גרושה ומכות מרדות מדרבנן קאמר יע"ש. גם הא דמקשה וללקי נמי משום לא יחלל זרעו אף דלקי על חילל דידה ושניהם בלאו א' נאמרו ועיין פני יהושע שם אלא דאני תמה להיפוך דאמאי לוקה על חילול דידה כיון דפשטיה דקרא בחילול זרעו וחילול דידה מלמ"ד יתירא כדאיתא בתמורה (ואף לרבא צ"ל כן ואין להאריך כאן) וא"כ על חילול דידה לא היה ללקות כלל ועל חילול זרעו היה ללקות והמעיין בר"מ ז"ל פי"ז מהא"ב הדבר בהיפוך הוא דחילול דידה לוקה וחילול זרעו לא ועמ"מ שם והא דמיא האי מלתא לאחרי אשר הוטמאה וא"י לחלק ביניהם:

עוד אני תמה עמ"ש בקדושין דהא דתניא אלמנה וגרושה לוקה משום ב' שמות היינו ב' שמות ע"ז וב' ע"ז וכפירש"י ז"ל שם ד"ה שני שמות דאלמנה לא יקח ולא יחלל וכן גרושה הרי דלוקה ד' מלקיות על אלמנה וגרושה והא לא דמיא אלא להא דפסחים מ"א ב' דאף למ"ד לוקין על לאו שבכללות לוקה אנא ומבושל ותו לא ולא ד' אף שהם שמות חלוקים כיון דכ"א צלי אש לאו א' אנא ומבושל אין לוקה אכ"א צלי אש בנא ומבושל חדא וכן בנזיר ל"ח ב' זג וחרצן לוקה שלש ולא ד' אף למ"ד לוקה על לאו שבכללות ול"ד למנחות נ"ח ב' שאור ודבש לוקה ד' למ"ד לוקין על לאו שבכללות דכתיבי תרי כל על עירוב שאור ועירוב דבש משא"כ בכל אלו דאין לוקה מלאו א' ושם א' תרתי בהתראה א' (ר"ל הלאו הכולל שם א' אף דחלק הכתוב לב' שמות על הפרטים) וכן ברחיים ורכב ב"מ קט"ו ב' לוקה שלש ולא ד' למ"ד לוקין על לאו שבכללות ואולי מש"ה כתב המ"מ בפי"ז מה' א"ב דההוא סוגיא איתאמרה דלא כהילכתא יע"ש: