שומר אמונים סז

מדופן זו באופן שיהיה הפס הזה מכוון בנתים בין ב' הדפנות ועי"ז נכשר וכו' עכ"ל וקשה דאנן קי"ל כריב"ל וכמ"ש כל הפוסקים והש"ע סי' הר"ל דהצריך פס ט' ומשהו ומעמידו בפחות מג' סמוך לאחד מן הדפנות

תשובה כבר כתב הר"ן והובא בש"ע סי' תר"ל דריב"ל לא מיירי אלא בעושה סוכתו ברשות הרבים או מקום פרוץ שאין דופן אמצעי כנגדה שאז צריך פס ארבעה למחיצה מעלייתא לעשות רה"י אבל העושה סוכתו באמצע החצר אעפ"י שאין לה אלא ב' דפנות זו כנגד זו כמבוי מפולש די לה בתיקון המתיר בסוכה העשויה כמין גאם דהיינו טפח ומשהו יעו"ש וכיון שכן הנה עולם האצי' רה"י הוא כי הוא עולם היחוד ויש לו ג"כ מחיצות סביבו כידוע מדרוש המעקה לפיכך כתב הרב התיקון סוכה העשויה כמבוי הוא בפס טפח ומשהו כדין העושה סוכתו באמצע החצר אלא שעדיין אינו מתיישב שהרי לפי הדין פס של זה טפח ומשהו צריך להעמידו סמוך לאחד מהדפנות בפחות מג' וצריך להעמיד קנה כנגדו סמוך לדופן האחר וקנה האחר על גביהן כדי לעשות צורת פתח והרב זלה"ה לא הזכיר כלל צורת הפתח ואפשר לומר דס"ל להרב זלה"ה דלא הצריכו צ"ה אלא בסוכה גדולה אבל בסוכה קטנה שהיא ז' על ז' כיון שמעמיד הפס בנתיים בפחות מג' מדופן זו ובפחות מג' מדופן זו אין צורך לעשות צורת פתח באחד מהצדדים והיא נתרת ע"י תרי לבודין וכן מוכח ממ"ש בלבוש בסעיף ב' בטעם צורת הפתח שהוא כדי להכשיר כל אורך הכותל שאל"כ לא יחשב אלא עד ז' טפחים יעו"ש. והשתא דאתינן להכי דס"ל להרב זלה"ה דאמרינן תרי לבודין בסוכה קטנה העשויה כמבוי אין אנו צריכים לידחק דמיירי הרב בעושה סוכתו באמצע החצר. כי הוא הדין בכל מקום סגי בפס טפח ומשהו בסוכה קטנה ולא אמרו פס ד' אלא בסוכה גדולה אמנם נראה דסברא זו ליתא דאם איתא דסגי בפס טפח ומשהו בסוכה קטנה. לאשמועינן ריב"ל הא דהוי רבותא טפי וכמו שהקשה הר"ן ז"ל בדף של"ח ב' וכתב דטפח ומשהו ומוקי לי' בי מיצעי פחות מג' להך גיסא ופחות מג' להך גיסא ודאי לא סגי יעו"ש

ולפיכך נלע"ד יותר נכון לומר דהאר"י זלה"ה בא לפרש סוד הכשר הסוכה מן התורה ולזה ודאי דבפס טפח סגי דהכי קי"ל שתים כהלכתן וג' אפי' טפח. ומ"ש ריב"ל דצריך פס ד' ומשהו וכן מ"ש רבא דצריכא נמי צורת פתח אין זה אלא מדרבנן ובדרבנן לא מיירי הכא הרב זלה"ה ובזה נתרץ ג"כ קושיא אחרת דכתב שם הרב דהחיבוק שאדם עושה בזרועו ה"ס הסוכה דשתים כהלכתן הם ב' פרקי הזרוע וג' טפח הוא פרק היד עם האצבעות שהוא שעור טפח יעו"ש. משמע דיכול להעמיד הטפח סמוך לדופן כמו פרק היד שהוא דבוק לפרק הזרוע וקשה דאין הדין כן אלא צריך להעמידו בפחות מג' רחוק מהדופן כדי שעם הטפח שוחק יהיו ד' טפחים שהוא רובו של דופן ורובו ככלו ולפיכך נחשב כדופן שלם כמ"ש המפרשים ז"ל ועם מ"ש ניחא דמן התורה סגי בטפח לדופן ג' ואינה צריכה תקון אחר כדמשמע מהגמרא דאמרינן דאתאי הלכתא וגרעא לשלישית ואוקמה אטפח אלמא טפח לבד מחיצה גמורה היא מן התורה לדופן שלישית וכן מצאתי להרב המבי"ט בס' קרית ספר יעו"ש אמור מעתה דהרב זלה"ה לא מיירי אלא בסוד הכשר סוכה מן התורה והכי דייק לשונו דקאמר והנה נודע משז"ל כי עיקר הסוכה הם ב' דפנות כהלכתן וג' אפי' טפח והוא ענין החבוק בזרוע כנז' עכ"ל הרי שכתב שעיקר הסוכה הוא חיבוק בזרוע דהיינו עיקרה מן התורה ודו"ק ואע"ג דבסוכה העשויה כמבוי כתב הרב זלה"ה דטפח זה מעמידו בראש א' של המבוי בפחות מג' מדופן זה ובפחות מג' מדופן זו לאו דוקא לעיכובא הא בדאורייתא איירי דיכול להעמיד הטפח בכל מקום שירצה אבל נקט לה הכי משום דסתמא דמלתא הכי קיימא הנוקבא כנגד קו האמצעי באמצע וכמו כן הפס שהוא יסוד אימא אמנם ודאי שאם ירצה להניח הפס בצד ימין או בשמאל אין קפידא מן התורה ואפשר לומר דהטעם הוא משום דסוד הסוכה ה"ס בחי' המקיפים שלי החסדים דאימא. וכן שהיא מקיפי חסדים שהם בחי' הימין. והיא בחי' אימא העומדת בקו שמאל וגם שכולה נעשית ונבנית מגבורות לבד כמ"ש הרב זלה"ה בסוד אני בינה לי גבורה לפיכך אין קפידא להניח הפס שהוא יסוד אימא בצד ימין או שמאל זהו הנלע"ד הצעיר יוסף אירגאס ס"ט

על השאלה הנ"ל השיב ג"כ הרב הגדול מוהר"ר ישעיה בעסן נר"ו וז"ל מצאתי בגליון ס' הכוונות של מוהרב"ך נר"ו וז"ל כן אמר רב יהודה בגמ' דף ז' אע"ג דבטא"ח סי' תר"ל פסק הר' סימון דצריכא פס ד' ומשהו ע"כ. ועל דרך סברא זו נוכל לומר לפי מ"ש שם שזה הפס טפח הוא היסוד דאימא שיש בו ה' חסדים וה' גבורות שהם ה' אצבעות לפי זה י"ל כיון דאיתנהו ביה תרווייהו ה"ק