שומר אמונים נג

גם מצד הפעולות לא יתואר בשום תואר כי אין לנו מלה שתהיה כוללת כל הפעולות והשלמיות באחדות פשוט ובהשואה גמורה על הדרך שהיא פעולתו אמנם עכ"ז המקובלים כתבו קבלו דרך ישר ואמיתי מכל צד והוא לייחס אל הא"ס כל השמות והתוארים מצד פעולותיו שפועל באמצעות הנאצלים והספירות. והענין כי פעולות הא"ס הם שני מינים הא' הוא מה שפעל בלי שום כלי דהיינו כתר א"ק שהאצילות הא"ס בלי אמצעי ומזה הצד אין ליחס לו השמות הכתובים בתורה ואפילו על כוונת תוארי פעולותיו. כי לא יספיק שום שם לכלול תואר פעולתו הפשוטה שהיא הכל והשמות הם כל אחד חלק והמין השני הם הפעולות שפעל ע"י כלים כי ע"י הכלי החשוב כתר א"ק האציל הי"ס דא"ק. ועמהם האציל הי"ס דעולם האצילות וכן ברא יצר ועשה כל ג' עולמות בריאה יצירה עשיה ע"י אמצעות הנאצלים. ובזה הצד השני מפעולותיו הוא שנוכל לייחס אליו השמות ותוארים בבחינת שהם תוארי פעולותיו וכן מבואר בר"מ פ' בא דף מ"ב וז"ל אל מי תדמיוני ואשוה דהא קדם דברא דיוקנא בעלמא וצייר צורה היה הוא יחידאי בלא צורה ודמיון. ומאן דאשתמודע ליה קודם בריאה דאיהו לבר מדיוקנא אסור למעבד ליה צורה ודיוקנא בעלמא לא באות ה' ולא באות י' ואפילו בשמא קדישא ולא שום אות ונקודה בעלמא והאי איהו כי לא ראיתם כל תמונה מכל דבר דאית ביה תמונה ודמיון לא ראיתם אבל בתר דעבד האי דיוקנא דמרכבה דאדם עילאה נחית תמן ואתקרי בההוא דיוקנא הויה בגין דישתמודעין ליה במדות דיליה. וקרא א"ל אלהי"ם שדי צבאות אהי"ה בגין דישתמודעון ליה בכל מדה ומדה איך יתנהיג עלמא בחסד ובדינא כפום עובדהון דבני נשא וכו' ע"ש

הרי מבואר כי אחר שהאציל הספירות נקרא הוא בשמותם על שם פעולותיו והנהגותיו והאר"י זלה"ה בתחלת ספר אוצרות חיים כתב וז"ל כשעלה ברצונו הפשוט להאציל הנאצלים מסבה נודעת והוא להקרא רחום וחנון האציל הנאצלים אלמא הוא נקרא בנאצלים רחום וחנון ובכל השמות והכינויים. וכמו שכתב ג"כ בספר א"י ובספר מבוא השערים ומוכרח הוא לומר כן שהא"ס נקרא בכל השמות שהרי כל שמות הקודש כתובים בתורה שהן הם עצם הספירות אין זה אלא בצירוף כח האין סוף המייחד אותם וכמ"ש בזוהר חדש דף נ"ה ג' וז"ל ואיהו דמיחד י' בה' ו' בה' לא אתקריאו הויה אלא ביה וכן אדנ"י וכן אהי"ה וכן אלהים ומיד דאסתלק מתמן לית ליה שם ידיע עכ"ל הרי דהספירות בלתי הא"ס לא אתקריאו הויה ובשאר השמות ואם כן בהזכירנו שם ההוי"ה ושאר השמות נכלל ג"כ כח הא"ס המייחדם וגורם שיקראו הספירות באותם שמות שאנו מזכירים ונמצא כי הא"ס בבחינת היותו מייחד ומקיים הספירות שהם עובדין דיליה. (וכדאיתא בפ' פנחס דף רנ"ז) נקרא בשם הוי"ה ובשאר השמות והכינויים אבל בבחינת עצמותו הפשוט אין לו שום שם וז"ש ומיד דאסתלק מתמן לית ליה שם ידוע

והנה כדי שתבין הטיב איך אפשר לייחס לו השמות מצד פעולותיו עם היות שהוא בעצמו אין בו שום שם אמשול לך משל נאה והוא תצייר בדעתך שהקלף הלבן מוציא ומאציל ממנו שם הוי"ה ושאר השמות והנה הקלף הלבן מקיף כל האותיות של השמות מבפנים ומבחוץ וסובל האותיות כלם שאין להם מציאות קיום והעמדה זולת ע"י הקלף ונמצא כי אעפ"י שהקלף בבחינת עצמו הוא כולו לבן ואין בו שום ציור דאות ונקודה מ"מ יש בקלף שתחת האותיות של הויה כעין ציור וצורת שם הויה. שהרי תחת היוד של דיו יש יוד לבן של קלף המעמיד את היוד של דיו וכן תחת הה"א ושאר האותיות באופן כי שם הויה של דיו הגביל לבנונית הקלף כדמות צורת שם הויה וכן הוא הענין בשאר השמות הכתובי' על הקלף אבל זהו דוקא כל זמן שהאותיות של דיו יהיו על הקלף אמנם אם האותיות יפריחו ויסתלקו משם ישאר הקלף לבן כמו שהי' בלי שום אות ודמיון כלל

ועתה הסר קליפת הגשמות מהמשל הנזכר וצייר בדעתך כי הא"ס עם הכלי החשוב כתר א"ק הוא דוגמת הקלף שאין בעצמו שום שם ואות ונקודה כי כתר אדם קדמון הוא פעולתו הפשוטה כנזכר ולפי שבאמצעות כתר א"ק האציל הא"ס כל השמות והספיר' והם עומדים ומתקיימים בו כמו האותיות על הקלף לכן נוכל לייחס לא"ס השמות והתוארים הכתובים בתורה ולקרותו בהם ומיהו היינו דוקא במחשבה ובכוונת הלב בלבד לא בקול ודבור במבטא שפתינו. כי כבר אמרתי שאין שום מלה ודבור שתהיה ראויה להאמר על הא"ס ועיקר הסוד הזה הוא בתיקונים דף ג' ע"א שאמרו שם דבכל אזכרה דיפוק מפומוי בין בקריאת שמע בין בצלותא בין בשירות ותושבחות והודאות בכל אתר ובכל ממלל צריך לכוונה דיבור באדני קול בהויה וליחדא לון כחדא ביחודא דאיהו יחיד ונעלם דמחבר לון ומייחד לון כחדא וביה צריך הכוונה דלא תליא למימר ביה קול ודיבור אלא מחשבתא עכ"ל. הרי מבואר כי בכל ההודאות והתפלות ושפתי רננות נזכיר השמות בקול ודבור שהם בספירות ונכווין במחשבתא ורעותא דלבא אל הא"ס שהוא היחיד ונעלם דמחבר לון ומייחד לון כחדא שעי"כ נקרא הספירות בשם הויה וכיוצא בזה הוא בשאר