שומר אמונים מט

מהגשם והגבול והכמות א"א לומר שהם מוגבלות במקום גשמי שהרי המתקומם במקום הוא בעל שיעור ותמונה מוגבלת כי המקום והאויר המקיפו הוא הוא גבולו אמנם עכ"ז לא נמנעו המקובלים מליחס מקום אל הספירות בדרך משל ודמיון. כי בודאי עצם כוונתם היא אל מקום רוחני לא אל מקום גשמי ח"ו: שאלתיאל סתומים וחתומים דבריך ואיני יכול להבין ולהבחין מה שינוי והפרש יש בין המקום הגשמי אל המקום הרוחני ולכן הואל נא וברר דבריך: יהוידע אם תסתכל במהות המקום הגשמי תבין ענין המקום הרוחני כי הנה המקום הגשמי עניינו הוא דבר הנושא וסובל בו המתקומם ומקיפו בכל צדדיו. וכמו כן תבין במקום הרוחני כי העילה אשר בה עומד ומתקומם העלול או הספירה. הוא מקומו של העלול שהרי העילה נושא וסובל ומקיים את העלול ומקיפו והגם שאין העלול או הספירה בעלת שיעור וגבול כמותיי היא בעלת שיעור שכליי לערך עילתה באופן שהעילה מקפת ומגבלת את עילולה בהשגתה ובידיעתה. והעלול איננו מקיף את העילה בהשגתו רק משיג בה כפי שיעור וגבול השגתו ולכן יכול הוא להתפשט בו התפשטות שכליי רוחני דרך הויה וישוב והעמדה וקבלת שפע. ונמצא לפי זה כי הא"ס יקרא מקום של א"ק ואבי"ע וא"ק מקים לאבי"ע ועולם האצילות מקום לבי"ע ועולם הבריאה מקום ליצירה ועשיה ועולם היצירה מקום לעולם העשיה וכן כל ספירה וספירה נק' מקום על דרך הנזכר כי הם מתפשטות זו בזו. לא התפשטות מקום גשמי ח"ו אלא התפשטות שכלי ורוחני כמבואר וכן סוד העליה וירידה האמור בספירה אין הכוונה על תנועה והעסק מקום גשמי ח"ו כ"א תנועת ההשגה וההעתקה ממושכל למושכל ממציאות למציאות ממדרגה למדרגה ומדקות לדקות. וכבר רמז לזה האר"י זלה"ה בס' הדרושים והובא לשונו בספר הכוונות בכוונת יוצר אור וז"ל דע כי אין עליה וירידה רק במעלת המדרגות וכו' ע"ש. והרמ"ק ז"ל בס' אלימה עיין כל ת"ג פ"י האריך הרבה בענין זה יעו"ש

גם ענין התלבשות והתכללות ספירה בספירה עניינו הוא השכלה שישכיל הא' בחבירו ויכללנו וילבישנו מהשגתו ולכן מה שלא יושג לא יאמר עליו שמתלבש בתחתון כיון שאינו משיג אותו וכמ"ש האר"י זלה"ה בס' אוצרות חיים שער המלכים דף פ"ט א' וז"ל והנה כשהתחיל עתיק יומין להתקן נעשה לו בחינת ראש שהם כח"ב שבו שהם כללות רישא דעתיק אשר לבחי' זה הראש קרואה בריש אדרת האזינו רישא דלא אתידע פי' כי הנה בחי' פרצוף עתיק הג' ראשונות שהם רישא דיליה אינה מתעלמת ומתלבשת כלל תוך א"א ונשארת בגילוי כי איננו יכול להשיגה ולהלבישה ולכן זה הראש הנקרא רישא דלא אתידע כלל אמנם ז' תחתונים שבו שהם ז' ימים אלו הם מתלבשות תוך א"א כנודע כי יש לו בהם קצת השגה ולבחי' אלו ז' תחתונות שלו הם הנקרא בשם עתיק יומין ר"ל עתיק של בחי' ז' תחתונים הנקרא ז' ימי קדם כנודע ובהם יש קצת השגה וידיעה עכ"ל. הרי מפורש דההתלבשות הוא ענין ההשגה ומה שאינו מושג לא יאמר עליו שמתלבש במי שאינו משיג

שאלתיאל א"כ קשה האיך כתב האר"י זלה"ה דא"ק מלביש אל חוט הא"ס ית"ש. הלא ידוע ומפורסם דאין השגה בו לשום נמצא לא בכולו ולא בחלק ממנו כי חלקים אין בו (וכמ"ש בויכוח ראשון סי' כ"ז ובויכוח זה סי' י"א) ואם א"ק מלביש חוט הא"ס נמצא שמשיג אותו

יהוידע כבר אמרתי לך (לעיל סי' מ"ה) כי מה שאנו מציירים בא"ס עיגול וקו בתוכו לא מפני שהמציאות הוא כך אלא מפני שזו היא דרך השפעת העילה בעלול וא"כ ענין חוט הא"ס אינו משל אל מהותו אלא הוא משל אל הארתו והשפעת פעולותיו ולכן יכוין לומר שא"ק מלביש חוט הא"ס כי מצד פעולותיו יש לנמצאים השגה בו וא"ק מתקרב אליו יותר מכלם כי משיג ממנו איך הוא סבתו ועלתו. וזהו ענין אמרנו שא"ק מלביש את חוט הא"ס: שאלתיאל תנוח דעתך כאשר הנחת את דעתי והוצאתני מזאת המבוכה ומחשכה לאורה. ה' יהיה עמך ויתן לך לשון למודים כדי שתאיר עיני שכלי בכמה עניינים ופנות התורה. אשר אני נבוך בהם ולא עמדתי על כוונתם: יהוידע ומה הם אותם העניינים אשר אתה נבוך בהם הוציאם נא אלי ונדעה אותם כי בצורי בטחתי שע"י שאלותיך וחקירותיך בדרכי ה' הישרים נעמוד על עיקרים של דברים. ונבאר כל סתום בחכמה הזאת. שאלתיאל אחרי אשר ענותך תרבני ובנאות דשא תרביצני. אשאלך והודיעני מדוע לא נוכל לתאר הא"ס בשמות ותארים. כי ראיתי להקת המקובלים מאד על זה מזהירים מודים ואומרים שאין הא"ס נרמז בשום שם ואות ונקודה: יהוידע הטעם הוא לפי שהשמות והתוארים. קצתם הם מורים על כל עצם המתואר. וקצתם מורים על חלק ממנו וקצתם הם תכונות נפשיות והנה שהשם מורה על עצמות הדבר או על חלק וסגולה מיוחדת לו. זה