שומר אמונים מז

פ"ג שכתב וז"ל חלילה לנו לדבר ואפי' להרהר שהצמצום היה בבעל הרצון וכו' ע"ש ובספרו יונת אלם פ"ב. מה המונע להבין אותו כפשוטו: יהוידע גם אם תפרש שהצמצם היה ברצון כדברי הרמ"ע ז"ל לא יתכן כלל שיהיה כפשוטו מכמה טעמים

הא' דאם המקום פנוי הוא פנוי ממש מהרצון ומבעל הרצון א"כ איך אומר הזוהר לית אתר דלאו איהו תמן וכו' כנזכר בהצעה ה'. ואם המקום פנוי לא נפנה מבעל הרצון רק מהרצון לבד. א"כ מה מועיל הצמצום שהיתה הכונה בו כדי שע"י הצמצום האור ומעוטו יתגלה הויית הכלי כמ"ש האר"י בסא"י ענף ג' הלא האור העצום נשאר שם ולא נסתלק

הב' אם הצמצום הוא ברצון נמצא שהא"ס המוזכר בכתבי האר"י הוא הרצון. וגם מאמרי הזוהר שהביא האר"י זל"ה על הרצון הם מדברים. ונמצא שאין ברצין שינוים ומקרים וכיון שהרצון לא ישתנה ודאי שלא יתצמצם כנזכר בהצעה ו'

הג' כתב האר"י זלה"ה בסא"י ענף א' וז"ל הנה נדע כי האור העליון למעלה למעלה אין קץ הנקרא א"ס. שמו מוכיח עליו שאין בו לא תפיסה לא במחשבה ולא בהרהור כלל ועיקר וכו' הרי שהא"ס שבו היה הצמצום אין תפיסה בו כלל ואם הצמצום הוא כפשוטו הרי המחשבה תופסת ויודעת בו ציור כנז' בהצעה ד'. וכן שאר ההקדמות שהבאתי שאינו בעל כמות ולא בעל מקום ושענין עליה וירידה מורה על גשמות. כל אלו וכיוצא אין להם קיום והעמדה אם אנו אומרים שהצמצום ההוא כפשוטו. אפי' אם נפרש אותו ברצון לא בבעל הרצון שאלתיאל אמור לי בחסדך אם זה שאמרת שאין הצמצום כפשוטו. הוא דעת עצמך שהכרחת כן מתוך הראיות שהבאת או אם יש לך חבר בין המקובלים שיסבור כן: יהוידע מלבד הראיות שהבאתי מצאתי ג"כ בספרי כמה רבנים שכתבו בהדיא כן כי בס' אוצרות חיים א' ראיתי הגהה כתובה בשם תלמידי האר"י זלה"ה שהצמצום הוא משל ודמיון להבין מציאות בריאות העולמות וכן כתוב בס' כתיבת יד מקיצור הדרושים גם הרמ"ע ז"ל בס' יונת אלם פ"ב כתב כי הצמצום הוא בלשון בני אדם וז"ל ס' נובלות חכמה דף מ"ט ב' וכבר אמרתי ושניתי ושלשתי שהרי לסבר את האזן אני משתמש במלות מקום ירקות ופנייה ועליה וצמצום ודומיהם הגם שכל אלו הם ממשיגי הגשמיים ע"ש ועיין ג"כ בס' שער השמים מאמר ה' פרק ח' וי"ב שהאריך בזה

שאלתיאל א"כ איפו מי יתן ואדע מדוע האר"י זלה"ה לא כתב כן בפירוש דהצמצום הוא דרך משל לשכך את האזן כי הא"ס [אין בו] שום ציור: יהוידע הלא בדרוש מטי ולא מטי כתב האר"י בפירוש כמו שאמרת. והא לך לשונו כבר ידעת כי אין בנו יכולת לעסוק קודם אצילות העשר ספי' ולא לדמות שום צורה ודמיון כלל ח"ו רק לשכך את האזן אנו צריכין לדבר דרך משל והחכם יבין מדעת כי אין מציאות ציור כלל ח"ו שם אמנם מן העשר ספירות ולמטה אפשר לדבר דרך משל ודמיון ולכן אף אם נדבר במציאות ציור שם למעלה אין הדבר רק לשכך את האזן וכו' והנני מתחיל ואומר כי הלא הא"ס אין בו שום ציור ח"ו כלל כמבואר עכ"ל. הרי שכתב בהדיא דאף אם נדבר במציאות ציור למעלה מהי"ס דאין הדבר כן רק לשכך את האזן אנו אומרים כן. גם בס' אוצרות חיים בדרוש א"ק כתב וז"ל והנה אעפ"י שאנו קוראים ומכניס כנויים אלו כגון אדם וראש ואזנים ועינים וכיוצא משאר הכנויים הנה אינו רק לשכך את האזן לשיובנו הדברים ולכן אנו מכנים כנויים אלו במקום גבוה זה עכ"ל וקודם זה כתב שם וז"ל בחינת פנימיותו ועצמותו של זה הא"ק אין אנו רשאין לדבר ולהתעסק כלל רק נדבר במה שנאצל ממנו שמשפיע דרך הנקבות והחלונות שבו שהם אזן חוטם פה וכו' עכ"ל הרי דמי שיש לו עינים בראשו ראה יראה מפורש בדברי האר"י זלה"ה דאין ענין הצמצום כפשוטו. חדא כי בהדיא כתב דאין בא"ס שום ציור כלל ח"ו ועוד דאפילו בא"ק שהוא בחי' נאצל כתב הוא ז"ל דאם נדבר בו במציאות ציור אין הדבר רק לשכך את האזן ודון מינה ק"ו בא"ס. ותו דאם בא"ק אין אנו רשאין לדבר בבחינת עצמותו וכ"א במה שמשפיע לזולתו כ"ש שאין מי שיוכל לדבר בעצמותו של הא"ס וכמו שכבר הודעתיך שאין השגה לשום נמצא בעצמותו כלל וא"כ על כרחך לומר כי מה שנצייר בו צורת עיגול וקו בתוכו מלבד שאין זה אלא דרך משל לשכך את האזן. הנה גם הוא דוקא בבחינת אופן השפעתו ולא בבחינת עצמותו

שאלתיאל אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת נבון וחכם פתח פיך ויאירו דבריך להבינני סוד הצמצום ומה כיון להסתיר בו הרב האר"י זלה"ה: יהוידע מה שכתב כי טרם שהאציל הנאצלים וכל העולמות שהיה הכל מלא מאור הא"ס כוונתו לומר מכחו הבב"ת. ומ"ש ולא היה מקום פנוי לברוא העולמות הכוונה כי כיון דכחו בב"ת לא היה מקום אפשרי להמציא עולמות ונמצאים