שואל ונשאל חלק א צו

שיע"ש וכתבתי לו ע"ז וזאת תשובתו אלי בה' כסליו התרפ"ה ואשר תמהת על מ"ש בספרי י"מ סי' ק"ד שאין אנו בקיאים בבדיקת חוט הצואר של עוף כמ"ש הדגמ"ר ואתה תמהת דלא כ"כ הדגמ"ר אלא לאשכנזים אבל לדידן שאנו בקיאים בודקים דע כי גם אני לא כתבתי כן אלא להשוחטים שבזמנינו שאין בקיאים בבדיקות וגם אינם רגילים ואינם אומנים לבדוק כראוי ועל כן כתבתי דברי הדגמ"ר דהשוחטים שלנו כמו האשכנזים שאינם בקיאים אבל המורה הרגיל בבדיקות ויודע ה' טרפיות ובקי בבדיקות כמו מעלתו ודאי רשאי לבדוק והתם שמו ונדפסה בח"ב סי' מ"ו] ועם כי לענ"ד דבריו שבספרו אין סובלים זה דאי איתא לק"מ מדברי המחב"ר ועוד לא היה צ"ל דנדון המחב"ר עיקום דבדיקתו לחומרא גם לא היה כותב דה' זרע אמת לא היה יכול לבדקו גם לא היה כותב דהעה"כ ל"כ דשוים רק לדינא אך לבדיקה אינם שוים גם לא היה כותב דהדגמ"ר כתב דאין אנו בקיאים לפרק חוליות ולבדוק חוט השדרה של עוף זה דברים מורים דה' נר"ו נמשך אז אחרי דברי ה' זבחי אלהים שהבין כן בכוונת ה' זבחי תרועה בשם הדגמ"ר ולא חקר על שרשם של דברים וכן מבואר מדבריו בסי' קע"ח שהעתיק בשם הדגמ"ר כן על שם מ"ש בשבת אחים ע"ש מ"מ הא מיהא קמן דהדר ביה מזה ודעתו דבזה"ז בודקים המורים חוט השדרה דעוף ובהמה וכמ"ש רבני ספרד וכנז"ל וא"כ הגם דודאי השוחטים הפשוטים שלא הגיעו להוראה אין לסמוך עליהם לבדוק לא בעוף ולא בבהמה דלא עדיפי מחו"ר אשכנז וסברתו זאת אלימתא היא מ"מ לדינא המורים יכולים לבדוק חוט שדרת עוף ובהמה הכו"ח ביום כ"ח כסליו התרפ"ה ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן ה'

שאלה סירכא מן הריאה לשומן שעל כיס הלב שאומרים דהמנהג פה אי ג'רבה יע"א להכשירה בנפיחה אם נאבדה הריאה קודם הבדיקה או שכשהסיר הסירכא מכל וכל פגע בקרום הריאה או שבעת הנפיחה נקרע קרום הריאה אם יש להתיר או"ל

תשובה אם נאבדה או פגע בקרום הריאה או שנקרע קרום הריאה והיה זה במקום הסירכה הדבר פשוט דיש להטריף שהרי מדינא סירכא זו אסורה לדידן אוסרי הנפיחה בכל הסירכות רק סמכו בזה על מתירי הנפיחה וא"כ באבדה בדיקתה ודאי אסורה היא דאין כאן סמך על מתירי הנפיחה וכן מבואר בדברי ה' ש"א סי' ט"ל אות ט' הגם דהתם הנפיחה לרש"י א"ץ בדיקה ע"ש וכ"ש בנ"ד דההתיר כולו קולא בעלמא ואין לו מקום רק דבזה סמכו על מתירי הנפיחה כמ"ש ה' ישיב משה סי' (י"ב] ע"ש

אולם בנקרע או ניקב קרום הריאה שלא במקום הסירכה ממש רק סמוך מעט או רחוק הרבה ממקום הסירכא יש פנים לומר דאין בדיקה זו כראוי שאינה יכולה להתנפח הרבה כראוי ויש פנים לומר שיתפוס הטבח במקום הקרע או הנקב וינפח כמנהגו. עכ"מ ועי' להישי"מ סי' קצ"ב שכ' דהמנהג תמיד לנפוח בכה"ג שיניחו אצבעם על הנקב ומהניא נפיחה ע"ש]

סימן ו'

שאלה סירכא מהאונה לדופן צר לעצם ולבשר יחד והרוב לעצם אם היא מותרת

תשובה לענ"ד נראה דמותרת היא מן הסתם וא"ץ לברר אם יש בזה הפסד מרובה וכמו שכן אנו רגילים להורות והגם דהפר"ח ז"ל סי' ט"ל ס"ק מ"א כתב לפרש מ"ש בש"ע להתיר לעצם ולבשר וז"ל ובלבד שיהיה רוב הסירכא כנגד הבשר ע"ש כבר הפר"ת ס"ק כ"ו כתב דמשמע מסתמיות דבריו בש"ע דאפי' רוב בעצם וכ"כ מהרצ"ך ז"ל ששמע ממאריה דאתרין מוהר"א פרץ ז"ל (והב"ד בקרן דוד דל"א ע"ג) שאם נסרך הגב דריאה לדופן בעצם