שואל ונשאל חלק א צה

ברור שזה היא דעת עצמו אך הפר"ח ודאי דמתיר גם דניקב כל הפנימי ומעשה שהיה דנאכל חצי בשרו של הפנימי נקט דהרי גם בנקוב מעל"ע אמרי' דבתר שחיטה אינקיב ע"ש וכזאת י"ל במכ"ש בניקב כל הפנימי דבתר שחיטה אינקיב אך בנאכל ממש כל הפנימי והחיצון דרך אכילה היה פנים לו' דמודה הפר"ח לאסור דבשעה קלה כזו בין שחיטה לבדיקה קשה שיאכל כל כך ויותר נראה דהפר"ח לא מחלק בהכי כסתמיות דבריו ומזה נלע"ד דיותר טוב שלא לבדוק אחרי הנמלים כלל ואם כבר ראה נמלים תחובים א"ץ לבדוק אם נאכל כל העור הפנימי או מעבר לעבר או אם תחובה בחוזק או"ל דשמא היתה באופן המותר לכ"ע ואת"ל דניקב או נאכל באופן דיש אוסרים שמא הלכה כהמתירים הפר"ח ז"ל ודעמיה והגם דאין מתירין מס"ס היכא דאפ' לברר כמ"ש הב"א סי' כ"ו מהפוס'] מ"מ כבר כ' הנו"ב מה"ת סי' (ק"ל] דכל דנשאר עכ"פ ס' אחד בלתי בירור ל"ח ס"ס דאפ' לברר ע"ש וזה לע"ד טפי עדיף מלבדוק ולראות אם יש נמלים או"ל ואם יש אם בחוזק או"ל דכשאנו רואים שיש או שהוא בחוזק מכניסין עצמנו בריעותא שאין ראוי להתיר רק בהפ"מ לדעת התב"ש וכ"ש שא"ץ לבדוק אם נאכל או ניקב כל העור הפנימי או אם ניקבו ב' העורות דאם באנו להתיר כדעת הפר"ח צריכים לעבור ע"ד התב"ש ודעמיה האוסרים גם בהפ"מ וא"כ טפי עדיף לסמוך על רוב עופות דכשרים הם מתחי' וגם איכא ס"ס וכנז' ודומה זה למ"ש מור"ם בסעיף זה דיותר היה טוב שלא לבדוק כלל ולסמוך ארובא מלבדוק ולהקל במקום דאיכא ריעותא והגם דבנ"ד כבר ראינו ריעותא דנמלים תחובים לפנינו מ"מ כיון דיש מתירים בכל גוונא וכשאנו בודקים צריכים להכניס עצמנו בספק פלוגתא והריעותא לפנינו וכשאין בודקין יתכן דגם האוסרים מתירים דאפשר שאינה בחוזק ולא ניקב כל הפנימי וכן לא החיצון טפי עדיף שלא לבדוק ועוד דהנסיון היומיי כמעט הורה לנו דכמה מאות כה"ג שבאו לפנינו מעולם לא נמצא שום אחת נקובה מעבר לעבר וג"כ על הרוב דגם הפנימי לא ניקב כלו וג"כ על הרוב שהתחיבה אינה בחוזק וא"כ יש לסמוך גם בכה"ג ארובא להתיר וטפי עדיף מלבדוק וכ"ש בזה"ז דגם בעופות איכא הפ"מ עפ"י הרוב או דוחק שבת או לחולה וצריכים אנחנו בהפ"מ וכיוצא לסמוך על הפר"ח דמתיר דודאי טפי יש לסמוך ארובא וכאמור וכ"ש אם לא ראה הנמלים שא"ץ לבדוק אח"ז כלל [וכ"כ הישי"מ ח"ב סי' קל"ב ע"ש]

סימן ד'

שאלה מפרקת עוף שנשברה אם מותרת בבדיקת חוט השדרה בזמן הזה או"ל

תשובה ה' ישיב משה נר"ו סי' ק"ט כתב דהדגמ"ר דעתו דבדורות אלו אין אנו בקיאים לפרק החוליות ולבדוק בחוט השדרה של עוף שהוא דק ושמ"ש העה"כ דבהמה ועוף שוים היינו לדינא אבל לבדיקת חוה"ש אינם שוים ושבענין הושט והצואר של עוף אנו מחמירים כמור"ם בכל דיני השחיטה ואם נמצא לעוף בצוארו איזה חתך אנו מטריפים כנודע וכ"ש בבדיקת חוה"ש של עוף שאפי' הרה"ג ה' זרע אמת לא היה יכול לבודקו והטריפו ומה נוכל אנחנו הדלים לבדוק וכ"ש בשוחטים דזה"ז שאינם בקיאים ומ"ש המחב"ר שזקן אחד בדק וגו' נראה שלא סמכו אלא לפי שהיה זקן ובקי וגם שם בנדונו לא היה צריך לבדוק כי אינה אלא צואר עקומה וא"ץ בדיקה אלא לחומרא אבל בשבורה לא היה בודק שקשה לבדוק ואפשר לטעות עכת"ד נר"ו ואנכי מקרוב תמהתי על דבריו דהדגמ"ר לא חלק מעולם בין עוף לבהמה בנוגע לבקיאות הבדיקה כמו שיראה המעיין שם דכל דבריו סובבים על זה דעוף לא מהניא הליכתו וכיון דאין אנו בקיאין אסור ובהמה מהניא לה הילוך לבדוק גם בזה"ז דאין אנו בקיאים באופן דלהבקיאות בהמה ועוף שוים והמבואר מרבני ספרד דבודקים בזה"ז עוף ובהמה ה' שיורי ברכה בשם ה' ב"ד והכנה"ג בבעי חיי סי' והתה"ז סי' ב"ן אות כ"ד וסי' ד"ן אות ח' וכ"ן פשט דברי המחב"ר וה' זרע אמת נדונו אינו אלא בעיקום משונה מאד אך בזולת זה בודקים כמו