עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשואל ונשאל חלק א

שואל ונשאל חלק א צד

Sho’el Ve-Nishal part 1 94 · שואל ונשאל חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

תשובה לדעתי יש להתיר בפשיטו' כשיבדוק שארית חוד הסכין ולא ימצא בהם פגם אך המקום שנשבר דינו כאלו נאבדה הסכין בלא בדיקה דמוקמי' לסכין אחזקת בדוקה כמ"ש מרן סי' י"ח סי"ג אך אם נמצא פגם בשארית חוד הסכין יש לחוש שמא בעור נפגם כשאר הפגימות הנמצאים אחר השחיטה ולא מסתבר כלל שיפגם ע"י שבר זה והגם דלא נמצא כעת אצלי הוכחה לזה מ"מ לא נמצא ג"כ הפך זה וא"כ אין להתיר כל שנמצא פגם בשארית חוד הסכין אך בלא נמצא אין לחוש מצד השבר ודינו כנאבד וכאמור דהא א"ל כלל דשמא בעור נשבר החוד מג' טעמים חדא דאין דרך החוד שישבר בעור ועוד דבמקום שמצאנוהו דבוק ואחוז שם יש לתלות הקלקלה ועוד דודאי אם נשבר קודם הגיעו למפרקת בעת היותו שוחט בעיר או בסימנים אי אפשר שידבק במפרקת אלא יהיה מצוי באמצע הצואר בלתי דיבוק כלל ואין לחוש לשמא נסדק מעת היותו שוחט בעור או בסימנים ונפגם ולא נגמר השבר רק אח"כ כשהגיע למפרקת דאין לנו לחוש לספיקות שלא ראינו וכמו דמוקמי' לסכין בחזקתה שהיא בדוקה עד זמן ששיבר בה העצמות כמ"ש מרן ז"ל שם ולא חיישינן שקודם זה נפגמה בעור ובסימנים ה"נ מוקמי' לסכין בחזקתה כמו שבדקוה עד אותו העת שנשברה במפרקת גם מצד השהיה דשמא שחט ושהה שהיה כ"ד אין לחוש חדא דהרי השוחט אומר שלא שהה ועוד דהרי כיון דמוקמי' לה אחזקתה שלא נשברה רק אח"כ בעצם המפרקת א"כ טרם זה לא היה שום דבר הגורם לשהיה ותי' דאפי' ספק שהיה כ"ד שרי כמ"ש ה' באה"ט ס"ק ה' בשם הלה"ק ע"ש ומאחר שכן אין מקום לחוש לה וכן אם שגגו השוחטים ולא בדקו את חודי הסכין הנשארים אין לחוש דהו"ל כאלו אבדה הסכין בלא בדיקה וכן מצד השוחטים אי"ן להעבירם על שלא בדקו הסכין דודאי בשגגה היה זה להם שנבהלו בראותם שאירע כן ונטרדה דעתם בבירור הענין ועוד דמצוי הוא זה שישגו בדבר ולא ידעו דצריך לבדוק הנשאר ממנה כי לאו כ"ע דינא גמירי וצריך לזה הודעה מראש מה' המורה שם בעת שנסתפקו ובאו לפניו כי הם לא יעלה זה בדעתם ובכן דעתי להתיר בפשיטות וכאמור הכו"ח ביום ו' אדר התרפ"ה ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן ג'

שאלה נמלה או נמלים הנמצאים הרבה פעמים תחובים בושט העופות מהם בחוזק ומהם שלא בחוזק מהם שכשמסוירים אותם מהושט משאירים רושם קל מאד באותו מקום כעין נקב או אודם ומהם משאירים רושם מה כעין נקב ואודם כ"כ יותר ואין ניכר שום נקב בעבר השני וכן אין ניכר אם העור הפנימי ניקב או"ל ואם ניקב אם ניקב כלו או"ל האם יש לחוש שניקב מעל"ע ומצד דקותו של הנקב אינו ניכר מבחוץ או"ל וכן אם יש לחוש לניקב והבריא ומצד האודם שבעור החיצון אין ניכר הקורט דם וכיוצא או לא ואם טפי עדיף שלא לבדוק אח"ז כלל ולסמוך ארובא או טפ' עדיף לבדוק

תשובה הפר"ח סי' ל"ג ס"ק י"ז נשאל על נמלה תחובה בחוזק בושט ונאכל חצי בשרו של עור הפנימי והתיר לא מבעיא להסוברי' דלא חיישי' לשמא העלה קרום ושאם העלה מינכר בבדיקה אלא גם לדעת מרן אפשר להכשיר דקוץ מצוי שינקוב לחוץ והדר ע"י דאכלה ביה אך בנ"ד הנמלה אכלה ורחוק שאכלה מקצת ב' העורות מעבר אל עבר וחזרה לאחוריה וחזר והעלה קרום במקום שאכלה וכ"ת ניחוש לניקבו שני העורות ליתא דאף אם נמצאו שני העורות נקובים ליכא למיחש למידי דתלינן לאחר שחיטה פריש וניקב וכמ"ש בסי' ל"א ס"ק ח' ע"ש ויוצא דהוא מתיר בכל צד ואופן אף אם נקוב מעל"ע וכ"ש אם ניקב העור הפנימי כלו ונשאר החיצון כלו או רובו בלתי נקב וכ"ש בנשאר מהפנימי כ"ד ורובו נקוב והנה בזה התב"ש ז"ל חולק והגם דמודה הוא בנדון הפר"ח להתיר היינו דוקא בהפ"מ וגם זה דוקא בלא ניקב כל הפנימי דאם כל הפנימי נקוב טריפה ע"ש ולפי"ד כ"ש אם נקוב מעל"ע ולע"ד הדבר