שואל ונשאל חלק א צג

יורה דעה חלק ראשון

סימן א שאלה אם מותר להיות שוחט לאיזה קהל בלא פרס קבוע רק שיקח מקוני הבשר הכשר סך מה על כל משקל כילו

תשובה הדבר פשוט מאד לאסור שכ"כ מרן ז"ל ביו"ד סי' ח"י סעיף י"ח הטבח צריך ליטול שכר מן הטריפות כמו מן הכשירות וכל מה שהליצו האחרונים בעד מנהגם ל"ש בנ"ד שבאו לקבוע שוחט מחדש ע"ז האופן ולא נהגו לפנים כן ואם כוונת השואל על מקום שנהגו כן מלפנים לדעתי הקצרה ג"כ יש לאסור שהרי מרן ז"ל שאב דבריו מתשובת הריב"ש סי' ת"ק וכמבואר בב"י ובתשו' הריב"ש מבואר דגם שנהגו כן אין לעמוד במנהג זה וכל מה שהליצו האחרונים בעד זה ל"ש לדידן דבתריה דמרן גרירי ואנן בדידן פה אי ג'רבה יע"א הראשונים נו"ן היו לוקחים איזה דבר קל מאד בשר מגוף הבהמה והיה מקום לצדד וללמד עליהם זכות עפ"ד הש"ך סי"ח אות ל"א ואח"כ נעשית הסכמה מהב"ד נ"ן שיקחו הבשר רק בשוה מן הכשרות ומן הטריפות עפ"ד מרן ז"ל ומפני המחלוקת התנו בזה אם יסכימו הק"ק הי"ו וכנראה לא נתפשטה הסכמה זו והיו כמאז אך בשנת התר"פ עזרנו ה' ויצא הדבר אל הפועל בהסכמת השוחטים וסוכני הכומיתי והב"ד הי"ו להיות ממש הטריפות והכשרות בשוה וכן הונהג מן הוא והלאה עד היום ועד בכלל ובלי ספק כן יקום עד ביאת הגואל ועד בכלל כי בכל כה"ג אין התרה ושום ביטול לעולם כמתבאר מדברי מרן באבק"ר סי' ר"ט ובש"ע סי' רכ"ח סכ"ח ואפי' עברו והתירו אינו מותר וכמ"ש המשד"ר יו"ד סי' רכ"ח וכן מסיק שם מהר"א אירגאס ומהרי"ל וה' המפורסם המ"ז ז"ל

ובכן הרב המורה אם כבר יש מנהג בעירו יכלכל דבריו במשפט לדבר על לב ראשי הק"ק החרדים אל דבר ה' ובמתק לשון ימשיך לבבם להסכים ע"ז בלתי שום מחלוקת ועם כי הדבר קשה על הטבחים אשר בהמתם נטרפת ועוד ישלמו שכר בטריפה כמו בכשירה יכולים הציבור וראשיו לעשות באופן זה כמו שאנחנו עשינו פה שהטבחים אינם משלמים רק על הכשירה בקירוב שהטריפות הם עשרים למאה ולכן השוחטים יקחו מהטבחים רק מהכשרות ומה שיקחו יורם ממנו עשרים למאה לכיס הציבור והציבור ישלמו להם על כל טריפה וטריפה כאותו השכר המגיע להם בכשרות אחרי הניכוי עשרים למאה וכה"ג שהשוחט עכ"פ מגיע אליו השכירות מהכשרות ומהטריפות בשוה ממש אין מקום לשום חשד ולזות שפתים וכיעור וכמעט אני אומר בטח שלא ימצא שום מפקפק בזה והוא דבר השוה לכל נפש לשוחט שלכללות השנה לא יחסר לו כלום ולטבחים שאינם משלמים רק כרצונם מהכשרות ולציבור שאינם מפסידים כלום ולפעמים בסוף השנה הם מרויחים איזה דבר קל מה שאין לחשב עליו כלל וכמו שכן הנסיון הורה לנו מזה איזה שנים ואין להם רק טורח קל חשבון כניסה ויציאה מה שאין להתאחר עליו כלל זהו הנלע"ד ושו"ר לה' תעלומות לב ז"ל יו"ד סי' י"ג י"ד ולה' וישב יוסף ז"ל סי' ג' שהאריכו בזה ודעתם ככל האמור דגם שכבר נהגו לא יעמדו במנהג זה ושכ"ד רבני ירושלים תובב"א ובראשם הגאון ראשון לציון ה' יש"א ברכה ז"ל ע"ש ואכמ"ל וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראני מתורתו נפלאות נאום הכו"ח יום ב' אדר התרפ"ג ליצירה ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן ב'

שאלה שחטו בהמה אחת ונשבר מחוד הסכין איזה שיעור ונאחז ונדבק בעצם המפרקת ונשאר דבוק שם ובקושי הוציאוהו משם. אם יש לחוש לה מצד הפגם או מצד השהייה כ"ד: