שואל ונשאל חלק א צ

תשובה מרן ז"ל בא"ח סי' תקס"ח כ' דיתענה ביום א' והגם דכ' שם מור"ם ואין נוהגים כן אלא שאין מתענים כלל וכן בשאר ימים שאין בהם תחנון וגו' אנחנו פה נראה דבב' הסוגים אין נוהגים כמור"ם שהרי תמיד שואלים רק על היום שמתענים בו אך אין מי שישאל אם יתענה או"ל וכן מעשים בכל יום שמתענה היחיד ביארציי"ט וכיוצא בניסן דכן דעת מרן וכמ"ש מז"ק ז"ל בערבי פסחים וכן זכורני שהורה הרה"ג מהרס"ך ז"ל ואף אם לא יהיה זה הכרח למנהג הא מיהא מוקמי' ליה אדינא ולדידן בני ספרד בעקבות מרן ז"ל הולכים וכ"ש בזה שגם מור"ם י"ל דמודה ורק מנהגא קאמר שנהגו בעירו וזה ברור

סימן ע"ו

נשאלתי מהחה"ש והכו' כמה"ר ר' דוד עידאן הי"ו על מנורת החשמל הנקרא ליכתריסיתי דלא שייך בזה חששא דשמא יטה אם מותר ללמוד לאורו בליל שבת בלתי שומר

תשובה מרן ז"ל בב"י סי' ער"ה כתב בשם הגהות אשירי מספקא לי נר של שעוה שאין שייך בו הטייה אם יכול לקרות לאורה עכ"ל וסיים מרן ע"ז ולי נראה פשוט לאסור דהא שייך בו שימחוט ויחתוך ראש הפתילה ע"ש וכוונתו מבוארת דלהגהות אשירי דלא ס"ד הא דימחוט או דלא ס"ל הא דימחוט מספק"ל כיון דלא שייך בזה הטיה שרי או דילמא לא חילקו בדבר ור"ל דגם בדבר דלא שייך הטייה אסרו ומאי דלא פשיט"ל מהא דאמר רבה שם אפי' גבוה עשר קומות משום דעכ"פ יש שייכות להטייה באיזה צד ואופן לכשיעלה או לכשיוריד לא כן בנר של שעוה דלא שייכא הטייה ומרן ז"ל מדלא פשיט"ל דגם דלא שייך הטייה לא פליג ואתי עלה רק משום דשייך מיהא חששת מחיטה מוכח בהדיא דבדלא שייך לא הטייה ולא מחיטה אכתי בספיקא קאי וכן מדוקדק מלשון מרן שכתב שם ולי נר' פשוט וגו' דר"ל דזה פשוט לי אבל בלא"ה אכתי בספיקא קאי וא"כ אור החשמל דמי ממש לנר של שעוה לדעת הגהות אשירי דהדבר בצ"ע

ולדינא נלע"ד ברור דכיון דאין לנו הכרעה בספק זה הגם דהאיסור דרבנן כיון דהוא בא מחסרון ידיעה שנסתפקו בזה הראשונים וכן האחרונים לא הכריעו בזה יש לאסור ואין לומר בכה"ג ספיקא דרבנן לקולא וכמ"ש ה' חכמת אדם בכללי ס"ס כלל ח' אי אסתפק לן מה אמרו ביה קמאי או שהרא' עצמן נסתפקו וגו' לא מיקרי ס' כלל וגו' דכל זה מיקרי ספק מחסרון חכמה ואין להקל לא בספק אחד דרבנן ולא בס"ס ויליף לה מדברי הש"ך ע"ש וכ"ן לענ"ד בדעת מרן הש"ע שכתב וז"ל ואין קורין בספר לאור הנר וגו' שמא יטה ואפי' הוא גבוה עשר קומות שאינו יכול להגיע אליו שלא חילקו חכמים בדבר ומטעם זה יש לאסור אפי' הוא בעששית או קבוע בחור שבכותל וכן בנר של שעוה ע"ש ולשונו ז"ל מורה ובא דגם נר של שעוה אסור משום דלא חילקו חכמים והוא קשה דהרי בב"י כתב דאיסורו משום שמת ימחוט ולפה"א דמרן ז"ל בב"י נחית רק לפשוט ספיקו דהגהות אשירי בנר של שעוה אמנם לקושטא בעיקר ספיקו דהגהות אשירי [במקום שאין לחוש להטיה ומחיטה] אכתי בספיקו קאי דשמא לא פילוג אפי' בזה האופן דלא שייך הטייה וממילא כיון דאין הכרעה בזה גם נר של שעוה אסור מספק דשמא לא פילוג גם דליכא שמא יטה ולכן לא הוצרך מרן ז"ל לטעם שמא ימחוט ולא הזכירו כלל גבי נר של שעוה ולכן עירב זה עם הטעם דהטייה ועם הטעם דלא פילוג ומ"ש ,,וכן'' ולא תני לכלהו בבת אחת משום דמשונים הם דזה מצד ודאות וזה מצד ספק וכאמור

וראיתי להט"ז סק"ב שכתב על דברי מרן ז"ל אין פירושו דבנר של שעוה אסור ג"כ דלא חילקו חכמים דבזה היה לנו לומר בזה לא נאסר מעולם כמ"ש בסמוך (ועי' ג"כ בלבוש שכתב הטעם דעכ"פ יש מחיטה וע' ג"כ לה' מג"א] ולאחמ"ר דבריו הם נגד דברי הג"א שנסתפק בזה ולא ס"ל לומר דזה לא נאסר מעולם אלא די"ל דגם בדלא שייך הטיה לא