שואל ונשאל חלק א פט

שמברכין גם דיש מי שגדול ממנו כ"ש על המלך הגדול עצמו וז"פ לענ"ד

ומן האמור נתברר ג"כ דעל המלך החוסה תחתיו אם לו הרשיון כנז' בדברי הר"א אב ב"ד ודאי דמברכין וכאמור

ולענין אם המלך לאומות הוא ישראלי העירני בני הרש"ך הי"ו דאין מקום להסתפק דכל עיקר הפרש הלשון הוא מצד המקבל הכבוד אם ישראלי ואם לא וא"כ כל שהוא ישראלי מברכין שחילק הגם דהוא מלך או נשיא להאומות ודברי טעם וסברא הן אך אם גזעו ישראל ושינה מדרכי ישראל ודתם ובפרט אם מחלל שבתות בפרהסיא וכיוצא מפריקות עול הדת נראה דהברכה אינה אלא שנתן דלא שייך בזה ליריאיו שאין הגזע גורם רק שמירת הדת היא הגורמת כי בה תהיה לאדם יראת ה' ואהבתו ומפני שעד כה לא היו בעוה"ר ישראל מוכשרים לזה לא דיברו הפוסקים בזה ובימינו אלה שאין קשה כלל אם ימים יבואו ויבחרו בנשיאים ריפובלקניים ישראלים יתבררו ויתלבנו הדברים מחכמי הדור הי"ו

ומדברי הר"א אב ב"ד נראה דמברכים על הנציב העליון שבא"י סיר הרברט שמואל הי"ו שהוא אחד מאחינו כיון שיש לו רשות מספיק וברכתו אם שומר דת כנז"ל מברך שחלק וגו' אך מדברי הרדב"ז בבאשה דאינו מברך בשם ומלכות נראה דה"ה לנציב הנז' הי"ו דאינו מברך בשו"מ ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן ע"ד

נשאלתי על ס"ת מכתיבה אשורית אשכנזית האם מותר לספרדי לקנותו ולהניחו בבהכ"נ ספרדים לצאת בו י"ח הרבים ולברך עליו ואם כבר קנה ישן ורוצה לתקנו ולהניחו בבהכ"נ אי שפיר דמי

תשובה הברכ"י א"ח סי' ל"ו אות ב' כ' לפסול תפלין כתיבה אשכנזית לספרדי בשם תשו' כ"י ע"ש וכ"כ ה' בית עובד דיני תפלין ורצועות אות כ"ו ובשעת הדחק דאין מצוי תפלין ספרדי כ' דיניחם אך לא יברך ע"ש אבל בבית מנוחה בדיני תמונת האותיות אות ע"ו הדר ביה מזה ומסיק דכשרים הם בין לתפלין בין לס"ת ויברך עליהם ע"ש ועכ"פ מתבאר מדברי ה' שם בשם הנו"ב ח"א יו"ד סי' פ' דזה דוקא בלא נמצא לו תפלין או ס"ת ספרדי דלמצוה מן המובחר יקח רק של ספרדי וכן מתבאר מדברי ה' שדה הארץ ח"ג יו"ד סי' ח"י וא"כ ספרדי שלא קנה אין ראוי לו לקנות רק של ספרדי אך מי שכבר קנה ראוי לו לתקנו כאותיות ספרדים לכל דבר ודבר הן בתמונת האותיות הן ביפויין הן בפתיחות וסתומות שהרי יש הרבה ספרי תורות בבהכ"נ ספרדים וכמתבאר מדברי ה' שדה הארץ הן מצד דלכתחילה יקראו בשל ספרדים הן מצד התנאה לפניו במצות כיע"ש אך בלא נמצא ס"ת אחר שפיר דמי לקרות בו לכתחי' ויברך והגם דקי"ל דסב"ל מ"מ כיון דפלוגתא בעיקר המצוה אם כשר או"ל ולדינא נר' דברי המכשירין עיקר גם הברכה נגררת אחר זה כמ"ש הרדב"ז דפום ויניציאה סי' רכ"ט וכן נראה שסמך ע"ז החיד"א בחיים שאל סי'. וכן הוכחתי בעניו' בזולת זה וכן הסכים מוה"ר הראב"ד מקודש בישיב משה סי' רנ"ד וסי' ש"ו ע"ש וכן מעשים בכל יום דאשכנזים מברכין על ס"ת ספרדי וכן להיפך כמ"ש ה' שדה הארץ ע"ש זהו הנלע"ד אם כה יסכים מוה"ר ועט"ר נר"ו [ועי' לה' ישיב משה סי' שמ"ה שהסכים עמו] הכו"ח ביום ה' שבט התרפ"ד ע"ה כ'לפ'ון משה הכהן סילט"א

סימן ע"ה

שאלה יום שמת בו או"א הנק' יארציי"ט שחל להיות בשבת ולא יוכלו להתענות כנהוג אם מתענה ביום א' או ביום ו' או ביום ה':