שואל ונשאל חלק א פו

ברכה אלא דצריך חיפוש עוד בזה ואכמ"ל בזה

אך לא יענה כ' הקדושה עם הציבור מנקדישך בשלימות כמו שאנו נוהגים בעלמא וכדעת המקובלים. דכיון דדעת מרן סי' קכ"ה ס"א דגם בעלמא עונים רק קק"ק הגם דכתבו משם רבינו האר"י ז"ל לענות הכל נראה דאין להרחיק הפלוגתא כ"כ דלמרן ז"ל אין יכול ולהאר"י חייב אלא דגם להאר"י יכול וכ"נ דעת ה' בית עובד ז"ל בדיני קדושה ומודים אות א' שכ' בשם הט"ז דיכולים וגו' ומסיים וכן מבואר יוצא מדברי רבינו האר"י הנ"ל וגו' ואי איתא הו"ל ג' דיעות אין יכולים. ויכולים. וחיובא. ולא הו"ל לשתוק מזה. ועוד דבכה"ג שלא בירך ברכת התורה י"ל דגם רבינו האר"י ז"ל מודה שלא יענה רק החיוב מדינא ולא מה שאינו חיוב מדינא ועוד דכיון דהא גופא דאתינן עלה דיכול לענות אינו אלא משום דסמכי' על הי"א שכ' מרן הנז"ל סי' מ"ו ס"ט כי איכא עוד פלוגתא אחרת הו"ל ס"ס להחמיר דאפי' בדרבנן מחמירין דשמא הלכה כסתם ושמא הלכה כדברי מרן ז"ל דאין יכולים. ולכן נלע"ד דלא יענה רק קק"ק וכאמור [כנראה דהט"ז וה' בי"ע שנראה מדבריהם דלרבינו האר"י ז"ל אין חיוב לומר הקדושה רק יכול נמשכו אחר מ"ש בס' נגיד ומצוה אבל ממ"ש בס' הכונות והעתיקו ה' כף החיים סי' קכ"ה או"ב נראה דעתו דחייב לומר כל הקדושה בשלימות ע"ש ומ"מ לדינא הכריע אמו"ר הה"ג המחבר ז"ל דאפי' אי הוי דברי רבינו האר"י ז"ל דחיוב לומר הכל בנ"ד אין לומר רק קק"ק כמו שיראה המעיין בדבריו]

סימן ע"א

נשאלתי מהחה"ש הדה"מ כמה"ר ר' מכלוף עידאן יצ"ו בתיבה שמניחין עליה הס"ת לקרות בו בצבור ושמתפלל שם החזן בצבור אשר היתה קבועה זה עשיריות שנים במקום מבה"כ אלג,ריבא זיע"א אשר במח"ק. ועתה רוצים להעתיקה ממקומה אל מקום אחר באותו בהכ"נ ונשאר אותו מקום שהיתה בו התיבה מעבר ומדרס כף רגלי העוברים ושבים אשר בבהכ"נ הנז' אם יש חשש בזה וציין רו"מ נר"ו לדברי החת"ס או"ח סי' ל"א דנראה דיש קפידא בשל כרכים. ומינה דבשל כפרים צריכים למכור אותו מקום וכו' ע"ש

תשובה דברי החת"ס שם בנויים על דברי הט"ז סי' קנ"א ס"ק ג' ושם מיירי שבנו בהכ"נ במקום אחר וסתרו הבה"כ הראשון ע"ש ודימה לזה הח"ס נדונו שמקום בה"כ נעשה חצר לבה"כ ע"ש אבל בנ"ד שהכל בה"כ רק שמסירים התיבה מפה ונותנים אותה פה מה מקום לחוש ולא מבעיא באם מטלטלת ממקום למקום דמעשים בכל יום שעושים כן אלא אפילו קבועה במסמרות וחפירות רגלי התיבה ובנין וכיוצא לקבעה שם נראה דהכל אחד הוא כיון שהיא בהכ"נ אחת. ומ"ש הח"ס שם שהיה עומד שם תיבה וארון הקדש נראה דלאו דוקא שהקפידא רק מחמת זה רק להורות לנו שהיה זה המקום לבה"כ גמור שהרי כל עיקר בנינו ויסודו מדברי הט"ז וכאמור ואם היה הקפידא מזה הי"ל להראות מקור לדבריו או סברא כדרכו ועוד דהרי כתב מור"ם סי' קנ"ד ס"א דיש אומרים דארון הקדש לא מיקרי אלא כעין ארגז וגו' אבל ארון הבנוי בחומה הנעשה לשמירה לא מיקרי תשמישי קדושה ומבואר שם בהמג"א ס"ק ב' וס"ק ד' דדינו כשאר בה"כ ע"ש ומשמע דכן דעת מור"ם ז"ל וה' ח"ס הוא מרבני אשכנז ונגרר אחר דעת מור"ם. וגם אם נאמר דמור"ם עצמו לא גילה דעתו מ"מ הי"ל להחת"ס להביא דברי הי"א ולהכריע ההפך מזה ולא לשתוק מכל זה. ועוד דמ"מ י"ל דבתיבה מודו כ"ע דלא לאפושי פלוגתא ולמה זכר התיבה אלא ודאי דכונתו כדאמרן. וכן ראיתי לה' זרע אמת א"ח סי' ק"ו שכ' דהבימה אין בה רק קדושת בה"כ ולא יותר כמ"ש סי' קנ"ד ס"ד ואי משום הלוח שמשימים עליו הס"ת דיש בי קדושת ארון כמ"ש סי' קנ"ג ס"א אין זה ענין לקרקע שמונח עליו הבימה לומר שיהיה בו קדושת ארון ע"ש וא"כ בנ"ד שהלוחות מסירים אותם מפה אל פה אין כאן בית מיחוש: