שואל ונשאל חלק א פד

י"ב [ועי' להדגמ"ר שכ' ע"ד המ"א אלו עי' ס"ק י"ב מ"ש בשם המבי"ט וצ"ל דשם מיירי שאי אפשר עוד להתפלל שם אבל לבנים דמיירי כאן מיירי שיכולים לבנותם עוד בביהכ"ן ע"ש ומזה מש' דבאינם ראויים עוד לבנין לכ"ע שרי] ועוד נלע"ד דהדבר מוכרע ממקומו דאלת"ה כיון שאין ראויים לבנין מה יעשו בהם האם יונחו כך ויכשלו בהם רבים ? או יגנזו ולמחר יבואו דורות שאין מכירים ויכשלו בהם ? כי עצים ואבנים עומדים כמה עשיריות או מאות שנים אלא ודאי דלא שנא ועוד נלע"ד דנ"ד לא חשיב של כרכים וכמ"ש חו"ר תונס בתשובתם ונדפסה בקרן דוד סי' נ"א ע"ש והגם דאלג,ריבה זיע"א מתנדבים לה מכמה מקומות רחוקים אין זה גורם שתהיה ג'רבה כרך דאי איתא לא היה נעלם מהם זה ורחוק לומר שלא שמו לב ועוד דמסתברא ג"ך דהנדרים ונדבות אינם גורמים להפך את העיר מכפר לכרך דהרי אלבליידה היא אם הדרך ושכיחי שיירתא טובא וכתבו שם דבעינן גדולה שבגדולות דמשמע דהדבר תלוי בגודל העיר ושיירותיה ושוקיה ורוב הנכנסים והיוצאים בה ע"ש

והגם דהנדרים בבהכ"נ הנז' באים משאר מקומות נראה דאדעתא דאנשי העיר הם מתנדבים וכיון דהיא כפר דינה ככפר לכל דבר דאלת"ה היו תולים רק באם הנדרים והנדבות באים מהעיר או מהעיירות אחרות ודומה לזה ראיתי למרן ז"ל בב"י שכתב בשם מרדכי ישן דראבי"ה פירש דבכפרים אפי' אחרים נתנו להם כיון שאין רגילות לבוא שם רוב עם אדעתא דידהו יהבי במאי דבעו עבדי ביה הכי אמרינן מסתמא אבל גבי כרכים מקום סחורה ורגילות לבוא שם רבים מסתמא כ"ע נתנו בבנינו שהרי נתקן לצורך רבים ע"ש ויש להוכיח ג"כ זה מהא דאמר רב אשי במגילה דאדעתא דידי יהבי וא"כ נראה דה"ה לבני כרכים שהתנדבו לאיזה כפר לבהכ"ן וכאמור. ועוד דכיון שבנו זולתה חלה הקדושה על מה שבנו מחדש ואותו הישן נמכר וכמ"ש ה' משאת בנימין סי' ל"ג דבכה"ג גם של כרכים נמכר ע"ש והוב"ד להמ"א ס"ק כ"ז בקצרה ומשם ג"כ משמע ומוכח דאפי' בשל כרכים דמייתי ראיה מהיכל ע"ש ובשו"ת מ"ב ז"ל מבואר זה להדיא ע"ש

ועוד נראה דבזה"ז דזט"ה יש להם כח ויכולת על אנשי הקהלה וכמ"ש ה' מ"ב ז"ל שם גם בשל כרכים רשאים למכור ע"ש וכ"כ הפ"י והב"ד ה' שערי תשובה ס"ק א' ע"ש וכ"ש בנ"ד כשיכריז כת"ר נר"ו על שם זט"ה וממוני בהכ"ן אלג,ריבא זיע"א דאלו ואלו ממונים הם מהממשלה יר"ה שרצונם למכור ואנשי העיר שומעים ואינם מוחים וכמ"ש מרן בב"י בשם ראבי"ה ע"ש זהו הנלע"ד להלכה וההכרעה לכת"ר נר"ו למעשה וש"ר ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן ס"ח לעיר תמששה יע"א (מחוז אלג'יר

) נשאלתי מהחה"ש כמה"ר רפאל מלכי הי"ו באיזה רוח ראוי לקבוע ההיכל לס"ת

תשובה נראה ברור דלדינא צריך שיהיה בכותל מזרחי וכמ"ש הרמב"ם ז"ל בפי"א מה' תפילה ה' ב' ובונין בו היכל שמניחין בו הס"ת ובונין היכל זה ברוח שמתפללין כנגדו באותה העיר כדי שיהיו פניהם אל מול ההיכל כשיעמדו לתפילה וכ"כ הטור א"ח סי' ק"ן וכ"מ מדברי מרן בש"ע סי' ק"ן ס"ה ע"ש. אך אם אין יכולים לעשותו כן בודאי דאין להניח ביהכ"נ בלא היכל ועושים אותו במקום ובצד שיש להם יכולת לעשותו

ובדיעבד שכבר עשו אותו בצד אחר אם הקהל רוצים לשנותו ולעשותו בכותל המזרח בודאי מצוה קעבדי ואם זה גורם מחלוקת בין הקהל או שהקהל דחוקים ואין להם יכולת לזה שב ואל תעשה עדיף זהו הנלע"ד בזה ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן ס"ט

נשאלתי מהחכם ר' מכילף חדוק הי"ו על מה שנשאל ה' בית יהודה או"ח סי' ס"ח במי