שואל ונשאל חלק א פג

מפורש לה' חיי אדם ז"ל שכ' בכלל קמ"ט ס"ז דשעת הדחק יברך על של חבירו ויעשה הנענועים בשלו אם אי אפשר בשל חבירו עיין שם ונראה לי דכוונתו על עצם הנענועים אשר אחרי הברכה אך הנענועים הנוספים כמו בהלל ובהושענות יכול לעשות בשלו גם שלא בשעת הדחק ותו דאם לא יקנה הו"ל שעה"ד דקשה להשיג בכל פעם ופעם של חבירו ודו"ק זהו הנלע"ד אם כה יסכימו הב"ד הי"ו ע"ה המ"ך

סימן ס"ה

שאלה מעשה שנגנבו הרבה מהחטים הטחונים והוצרכו הרבה לטחון ביום י"ג ובאו לשאול האם יכולים לאפותה בליל י"ד

תשובה כ' מרן ז"ל סי' תנ"ג ס"ט צריך לטחון יום או יומים וגו' ואם טחנו וגו' מבואר להדיא דביום י"ד שרי וכן מתבאר מדברי הבאה"ט סקי"ט ושאר הפוסקים שכ' דלכתחי' יומים ובדיעבד יום אחד ושם בשם המ"א דסגי בלינת לילה ע"ש

ומ"מ נלע"ד דאם ירקדם ג' פעמים וישהה אותם ג' שעות יכול לאפותם ליל י"ד דכיון דשעת הדחק והרבה מהק"ק הי"ו צריכים לזה יש לסמוך על מה ששמע הכנה"ג מחכם אחד והב"ד הבאה"ט שם סק"כ [וכן בהרדב"ז בחדשות ח"א סי' ת"ץ] והגם דמסיים דאין לסמוך וגו' כשמרקד ג"פ ומשהה אותו ג' שעות יש להקל דשעת הדחק כדיעבד דמי ובדיעבד כ' הבאה"ט סקכ"ו בשם הח"י דבדיעבד אין לחוש (וכ"כ הכה"ח ס"ק ק"ך בשם הרבה פוסקים] ומ"מ נלע"ד דאומרים להם דכל שאפשר לו לאפות מעמוד השחר והלאה יותר טוב ומי שאי אפשר לו יעשה כנז'

סימן ס"ו

נשאלנו מהחה"ש הדה"מ כמה"ר ר' דוד כהן הי"ו וכמה"ר ר' יוסף בוכריץ הי"ו אודות המוכרחים לישא אשה כדי לעלות לארץ הקדש תובב"א אם אפשר להתיר להם אחר ל"ג בעומר

הננו להודיעם כי המנהג פשוט פה שאין נושאין רק אחר חג השבועות והגם דיש בנשואין מ"ע לפרות ולרבות אין מתירים וכ"ש כשהמצוה אינה כמצות פריה ורביה ובפרט דאין להתיר דבר התמוה לרבים ולכן לדעתנו כי מי שמוכרח לזה יסע לתונס הוא וביתו וינשאו שם כי לפי הנשמע בתונס מל"ג ואילך מסתפרים ומסתמא גם נושאים כדעת מור"ם סי' תצ"ג ס"א ואנן בדידן פה לא נשאלנו ע"ז ואם יבואו לשאול אנחנו משיבים להם כאמור שאם הדבר מוכרח כ"כ יסעו לתונס אשר בלא"ה הם מוכרחים ליסע לשם לסדר המסע ע"פ הרשיונות הנצרכים זהו דעתינו ולכם ההכרעה

סימן ס"ז

נשאלתי מהחו"ש הדו"מ כמה"ר ר' מכלוף עידאן הי"ו עצים שהיו בתקרת בהכ"נ הנק' אלג,ריבה זיע"א וסתרו אותו מקום ואינם ראויים עוד למלאכתם אם מותר למכרם ולהוציאם לחולין להסקה או אסור די"ל דכיון דאלג,ריבה זיע"א מביאים לה נדרים ונדבות מכמה מדינות וכרכים נידונת כבהכ"נ של כרכים

תשובה מרן ז"ל בא"ח סי' קנ"ג סי"א כתב בהכ"נ או לבנים ועצים מבהכ"נ ישן שסתרו יכולים ליתן במתנה וגו' וסתמא מש' דל"ש שיבנה מהם בנין חול או יסיק בהם והגם דהמ"א ס"ק כ"ו כתב על דברי מרן היינו זט"ה במא"ה ובכרכים אסור ע"ש נראה דבנדון זה שאין העצים ראויים עוד לביהכ"ן אין מקום לחוש ולא עדיף מבהכ"נ של כרכים שאין מתפללים בה שיכולים למוכרה כמ"ש המבי"ט ח"ג סי' קמ"ג והב"ד המ"א ס"ק