שואל ונשאל חלק א פב

ע"ש וכן יש להוכיח לכאורה ממ"ש מרן הב"י שם בשם שבה"ל דכדי שלא יפגם ס"ת אין חוששין לדקי"ל בר"ח ארבע אין מוסיפין עליהם דמוטב שיבטל זה ולא יפגם ס"ת ע"ש וה"ן גם דקי"ל תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם מוטב לבטל זה ולא נכניס עצמנו בברכה שא"ץ למ"ד שלא לברך והוא הפך דעת מרן ז"ל (וכן לפי מה שצידד בסמוך דבכה"ג חשיב פגם כן ראוי לעשות] וכן היה מעשה ואמרתי שכן ראוי ואז לא עמדתי ע"ז ולעת עתה כן נ"ל ראוי וכ"ד ה' אמת ליעקב עי' לה' לדוד אמת סי' ו' ס' ס"ט אית ג' אך דעת ה' לד"א שם הפך זה וצי"ב

אלא דלכאורה יש להסתפק לפמ"ש האם יאמר הפטרה דחנוכה גם דלא סליק מינה או יאמר הפטרה דר"ח וראיתי לה' שער אפרים שער ח' אות ט"ו שכתב דאם סיים של חנוכה ובירך ברכה אחרונה וקרא למפטיר בשל ר"ח אין מזניחין אותו ומ"מ ההפטרה בנביא יש להפטיר רני ושמחי וכו' ע"ש והיינו כנ"ד ממש

והגם דה' ז"ל כ' דאין מזניחין אותו לבד ולכתחי' אין לעשות כן וכמש"ש אלא דאף אם קרא ג"פ ועדיין לא בירך ברכה אחרונה יפסיק ויגלול ס"ת זה לפ' ר"ח ויברך ברכה ראשונה ויקרא בשל ר"ח ואח"ך בשלישית יקרא בשל חנוכה למפטיר כדרכו ע"ש לענ"ד לדידן דכ' החיד"א דהוי סב"ל ואינו מברך טפי עדיף לעשות כן לכתחילה להשלים בשל חנוכה וכדעת הט"ז והגם דהחיד"א ז"ל חזר בו נראה דלא חזר רק באם לא התחיל אך אם התחיל קאי בהוראתו הראשונה וכדעת ה' אמת ליעקב ז"ל דודאי כל מה שאפשר לומר שלא חזר רק מזה עדיף וכן דקדק בני רש"ך הי"ו ממ"ש ה' לדוד אמת בלשונו דאפי' שבירך יגלול וגו' ולא כתב דאפי' שבירך והתחיל לקרוא יגלול וכן דקדק מדבריו ה' בית מנוחה בדיני הברכות לעולים לקס"ת אות כ"א ע"ש והגם דהוא ז"ל ס"ל דגם דהתחיל בדחנוכה פוסק ונסמך על הנ"ב ע"ש לע"ד אין ט' זה שנזכר בהנ"ב מוסכם מהראשונים שזכר מרן ב"י דכולם נתנו ט' רק דתדיר וגו' ע"ש וכ"ן דעת מרן ז"ל שם ע"ש וא"כ בנ"ד שכבר התחיל לקרוא יש לעשות כן לכתחי' דכ"ן גם דעת החיד"א ז"ל

ואפילו בלא התחיל לקרוא יותר נ"ל דיסיים במה שהראוהו של חנוכה אלא דכעת טרם עמדתי על הדבר לא אוכל לעמוד על דעתי הקצרה נגד הוראת החיד"א וכל עוד שלא עמדתי ע"ז נ"ל לומר להשואל שיש ב' דרכים א') מ"ש החיד"א ז"ל ב') משנלע"ד והקהל או הש"ץ יעשו כפי מה שיבחרו להם נאם הכו"ח ביום ב' טבת התרפ"ב ליצירה ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן ס"ד

שאלה אתרוגים פסולים ביו"ט א' וביו"ט ב' של גליות אם מותרים לנענע בהם ביום א' וביו"ט שש"ג אחרי צאת י"ח בברכה ונענוע באתרוג כשר

תשובה הנה לפי הרשום בזכרוני דתמיד מורים ובאים להכשיר הפסולים הנז' לנענוע כל ז' וכ"ן לע"ד דכיון דרבנן בדידהו דהיינו בשאר הימים לא החמירו בהם גם לברך עליהם כ"ש דיש להתיר גם ביום א' ב' לנענוע דנענוע זה כגון בהלל והושענות אינו אלא סעיף מסעיפי תקנתא דרבנן ולא כמו שאר ימים דחייב מיהא מדרבנן ואין לחוש דע"י מה שאנו מתירים להם לנענוע יבואו לקיים בזה מצות עשה ולברך דאין לגזור גזירות מדעתינו כל שלא אמרו

וכן יש להוכיח ממ"ש מרן ז"ל סי' תרע"ט ס"ו דבשעת הדחק שאין נמצא כשר נוטלין ואין מברכין והיינו ודאי נטילה כדינא בנענוע אלא דבלא ברכה וכ"ש מי שכבר יצא י"ח לגמרי אלא שמוסיף לנענע במקומות שאמרו משום הידור מצוה. איברא דהפסול מצד שאינו מינו או גזול דהוי מצוה הבאה בעבירה ודאי דאין לנענע בהם וכמ"ש שם הבאה"ט ס"ק י"ד ושו"ר