שואל ונשאל חלק א עז

סי' תקי"ג ס"ג שכ' אם יש ששים כנגדו גו' מוכח כמ"ש הש"ך דגם בדרבנן משערינן בכוליה ול"א סד"ר ולקולא וכמו שצדדתי לעיל מזה ולפ"ז הדק"ל על מרן והטור וכאמור מעלה

ושו"ר להט"ז ז"ל שהק' ע"ד מרן ז"ל בב"י כנז' וכן הק' על דבריו בש"ע שהצריך ששים וכ' דדוח"ל דבש"ע מיירי בנקובה דהרי הכלבו בודאי מיירי בשאינה נקובה וכיון דאיהו קאי על דבריו ממילא מיירי גם בשאינה נקובה ע"ש ובאמת דברי הכלבו צ"ל באינה נקובה דאלת"ה לא אפ"ל דמיא דביעי וכמבואר בסי' פ"ו דבקלופה או נקובה ל"א מיא דביעי נינהו ע"ש. ושו"ר דזה אינו מוכרח די"ל דס"ל דאין לחלק בין קלופה לשאינה קלופה ובכלם אמרי' מיא דביעי וכמ"ש הכ"מ בפט"ו מה' מ"א הי"ט בדעת הרמב"ם וא"כ שפיר י"ל דבש"ע בנקובה או קלופה מיירי וכאמור וכ"כ ה' מאמר מרדכי דמרן בקלופה איירי ודחה דברי הט"ז לכאורה דברי הט"ז מוכרחים ולהאמור ניחא וכ"כ המ"א דמרן בקלופה וכ"נ דלא גרע זה מביצת נבילה וטריפה דפ' מרן יו"ד סי' פ"ו ס"ו דשרי באינה קלופה דמיא דביעי בעלמא ע"ש וא"כ בנ"ד דנתבשלה בקליפתה מותרת ואף מטעם דמור"ם שם כ' דאין להתיר אלא בהפמ"ר מ"מ אנו אין לנו אלא דברי מרן ועוד דשיו"ט והפמ"ר בכ"מ שוין וא"כ בנ"ד יש להתיר אף בליכא הפמ"ר משום שיו"ט וכן בא מעשה לידי והתרתי הכו"ח יום כ"ד ניסן אלא ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן נ"ז

שאלה אי שפיר דמי ליטול הידים ע"י ברזא קבועה בתיבת ברזל או בנין אבנים דהיינו שמניע הברזא לצד זה ונשפכים המים או מניע אותם לצד שני ונסתם הנקב המוציא את המים ואין נשפכים

תשובה בנין אבנים ודאי אינו כלי וכמ"ש מור"ם ז"ל סי' קנ"ט ס"ז אין ליטול ידים מאותם אבנים הקבועים לכותל ועשה להם בית קיבול וברזא וגו' ע"ש ואף אם יבנה בנין אבנים בתלוש ולסוף קובעו בכותל לא מהני דמ"מ בנין הוא ואין זה כלי כלל (כ"כ מור"ם ביו"ד סי' ר"א ס"ז והוא מתשובת הרשב"א סי' ת"ת ע"ש] אך אם מביא תיבת פחי ברזל וכיוצא ועושה בה ברזא נר' דשפיר הוי כלי ואפי' קובעו בכותל שרי שהרי מרן ז"ל ס"ח כתב אם הכניס ידו לתוך כלי של מים ושכשך ידיו בהם אם הכלי מחובר לקרקע לא עלתה לו נטילה וגו' ומשמע דאם שפך ע"י ברזא וכיוצא הויא נטילה גם דמחובר לקרקע וכן מצד הברזא הסובבת נראה דשפיר יפול ליטול ממנה כמ"ש הכה"ח נר"ו אות ס"ט דדמי זה לאבריק והגם דשם סיים לחוש להמחמירים אנן בדידן פשיט"ל מילתא ומעשים בכל יום ליטול מהאל בריק מצד זה או מצד זה ועוד דהיא פלוגתא דרבנן וספיקא להקל ועוד דגם דעת הכה"ח נראה דהוא דרך חומרא ע"ש ומש' דמדינא מתיר ובדרבנן לענ"ד אין לגדוש החומרות ועוד דמדברי המחב"ר או"ד מתבאר בפשי' דדעתו להקל ואין כאן שום חומרא ושכן המנהג בכ"מ ומינה לנ"ד ובפרט בזה"ז דבעוה"ר הדור נתפרץ הרבה ויש לסמוך על המתירים זה מדינא להיות באופן כזה הדבר נוח וקל ואין להחמיר כ"ך ולהיות נמשך מזה ח"ו קולא יותר שיקילו בעצם הנטילת ידים ובפרט בחנויות ומלונים ומסעדות (אוכאנדאת) וכיוצא בהם שמשתמשים בזה וכיוצא בזה דודאי לענ"ד אין להורות להם חומרא ודים לעמוד במה שהוא דינא מיהו צריך להניע הברזא בכל שפיכה ושפיכה כמ"ש מרן ס"ט ע"ש] הכו"ח ביום כ"ב אלול התרפ"ז ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן נ"ח

שאלה אם מותר לאכול בשבת הסופגנין שעושים הנכרים אם לקחם מבית תבשילם או