שואל ונשאל חלק א עו

סימן נ"ה שאלה אם מותר להספיד חכם בפניו ביום פורים ואיזה גבול שיהיה נקרא חכם

תשובה מרן ז"ל בא"ח סי' תרצ"ו ס"ג כתב יום י"ד ויום ט"ו אסורים בהספד ותענית לכל אדם וגו' ולכאורא לשון זה מורה דבא לשלול דגם חכם בפניו אין מספידין אותו והגם דבחנוכה כ' מרן ז"ל סי' תר"ע אין מספידין בהם אלא לחכם בפניו נראה דפורים שאני שנקבע למשתה ושמחה אבל קשה דמצינו במועד קטן דכ"ז ע"ב א"ר פפא אין מועד וגו'] דבחוה"מ חמיר מחנוכה ופורים ע"ש וקי"ל דאין מועד בפני ת"ח ופסקו מרן ביו"ד ריש סי' ת"א ע"ש לכן נ"ל דאדרבא אסורים לכל אדם קאמר ואינם אסורים לת"ח וכאלו כתוב לשאר כל אדם וכ"ן מדברי הלבוש וה' באה"ג ע"ש

ולענין שיעור החכמה שנקרא בה חכם נלע"ד דהגם דקי"ל דבזה"ז אין לנו דין ת"ח מ"מ מי שהוא ממונה לדון ולהורות באיזה עיר וכפר כיון שהוא בתור רב העיר יש לדונו כת"ח ואפי' שאר עיירות יש פנים דידונו אותו כדין ת"ח [ואף שאינו בפניו הא קי"ל יום שמועה אפי' רחוקה כבפניו דמי כמ"ש בסי' ת"א ועי' להברכ"י שם] וכן זכורני שכ' ה' פלא יועץ מערכת משפט ודין] דבזה"ז הדיין יש לי דין תלמיד חכם אלא שיש לחפש אח"ז אם בדרך חסידות קאמר או דכן נקיטנן לדינא ומ"מ נלע"ד דמי שהוא בתור ת"ח של זמנינו והוא בר אבהן וזקן וישיש וירא ה' ורוב ימיו על התורה אפי' בפשט התנ"ך ומשניות וזוהר יש לכבדו לדרוש עליו בבהכ"נ דרוש שבחיו ומדותיו ומוסרים שאין מזה כ"ך התעוררות בכי והספד ועי' להשו"ג ז"ל סי' תקע"ז ס"ג ד"ה ובשנת וגו' ע"ש

סימן נ"ו

שאלה ביצה שנולדה ביו"ט א' ובשלו אותה בקליפתה ואין בתבשיל ס' נגדה אם מותר התבשיל או"ל

תשובה כ' מרן ז"ל בא"ח סי' תקי"ג בב"י עמ"ש הכלבו ביצה שנולדה ביו"ט שנתבשל בשוגג בו ביום עם בשר ותבשיל הכל מותר חוץ מן הביצה שמניח עד למחר דהא קי"ל גיעולי ביצים מותרות דמיא דביעי הן שאין נותנין טעם כלל וכ' שזה היה מעשה בלוניל בביצים שנולדו ביו"ט והושמו בטפילה שקורין פנאד"ה והתיר הכל חוץ מן הביצים ע"כ ולפמ"ש רבינו בשם ר"ת בלאו האי טעמא נמי שרי ע"ש וק"ל דהרי טעם הכלבו מתיר גם כי ליכא ששים וטעם ר"ת אינו מתיר רק כי איכא ששים ועוד יש להק' בדברי הטור שכ' ולפמ"ש פי' ר"ת דהא דאמרי' דבר שיש לו מתירין לא בטל דוקא כשהוא בעין אבל טעמו בטל בששים היה נר' שהתבשיל מותר וגו' ע"ש דאימא ה"ן לא אסרו שם רק בליכא ששים ולפחות הי"ל לטור להתנות תנאי זה ולומר דאם יש ששים יש להתיר ונלע"ד דכונת הטור ומרן ז"ל דכיון דלדינא שיעור ששים הוא כנגד הבלוע מהאיסור אלא דמפני שאין אנו יודעים כמה נפיק מניה משערינן בכלו א"כ ל"ש זה רק באיסור דאורייתא דספק ששים אוסר בו אבל בספיקא דרבנן הא קי"ל סד"ר לקולא וא"כ כיון שלא ידענו כמה הוציא ואפ' שהוא דבר מועט לגמרי לכן מתירים בכל גוונא ודומה זה למינו רבה עליו ומבטלו מדאורייתא ונשפך ולא נודע אם יש ששים דמתירין כמ"ש מרן ז"ל סי' צ"ח ס"ב והגם דסיים מרן ז"ל שם בד"א כשנשפך וגו' אבל איסור שנתערב בהתיר ואי אפשר לעמוד על שיעורו אפי' שהוא מאיסורין של דבריהם אסור היינו באין יודעים השיעור של ההתיר אבל באין יודעים כמה איסור יש אפשר דשרי וכאמור

אבל ראיתי להבאה"ט סי' צ"ח ס"ק יו"ד שכ' בשם הש"ך דגם בלא ידעי' כמה נפיק מניה דאז הוי מאיסורין של דבריהם אפ"ה אין תולין להקל ע"ש גם מדברי מרן ז"ל בש"ע