שואל ונשאל חלק א עד

סימן ג"ן שאלה באיזה זמן ראוי להתפלל מנחה

תשובה לכתחי' ודאי דיש לעשות כדברי מרן ז"ל א"ח סי' רל"ג ס""א דעיקר זמנה מט' שעות ומחצה ולמעלה עד הלילה ובדיעבד אם התפלל לאחר שש שעות ומחצה ולמעלה יצא ע"ש וכן בשעת הדחק או שיש צורך בדבר מתפללין מנחה גדולה כמ"ש הכה"ח נר"ו ס"ק א' וכ"כ ה' שלמי ציבור ז"ל הלכות מנחה סי' ב' אות ב' בשם המ"א ז"ל דאם רוצה לאכול מתפלל מנחה גדולה לכתחילה ומכ"ש אם רוצה לצאת לדרך ע"ש ומזה זמן הוריתי כזאת למי שהוא פועל אצל גוי ואינו מניחו להתפלל מנחה עד עבור זמנה שיתפלל מנחה גדולה כי באותו זמן הוא עת מנוחה לפועלים גם אצל הנכרים וכ"כ ה' חיי אדם כלל ל"ג אות א' דמי שרוצה לאכול או לעשות מלאכה ויש לחוש שמא ישכח להתפלל מותר לכתחילה להתפלל מנחה גדולה ומזה ג"כ נראה דאם כשמתאחר לא ימצא מנין יכול להתפלל ברבים מנחה גדולה לכתחילה ואמינא לה ממ"ש הלבוש בנדונו בסי' רל"ג וז"ל כיון דקיי"ל דבדיעבד יצא בשניהם בין מנחה בין בערבית אחר פלג המנחה אע"ג דהוי תרי קולי דסתרי אהדדי ה"ה נמי בשעת הדחק יוצאין לכתחילה ולדידן כשעת הדחק חשבינן לן מפני שאי אפשר לנו לכוין הזמן בשוה לקרות בכל פעם לב"ה באופן שיתפללו מנחה ומעריב ביחד באסיפה אחת ותהיה כל תפילה בזמנה אלא או יקדימו לפעמים או יאחרו לצאת בין תפילה לתפילה ולחזור ולהתאסף הקהל ג"כ אי אפשר שיבואו לידי ביטול תפילות ואין לך שעת הדחק גדול מזה לכך מתפללים לעולם ב' התפילות יחד באסיפה, אחת אע"ג דלפעמים מקדימים ולפעמים מאחרין וסתרי אהדדי ע"ש ומינה לנ"ד אלא די"ל דאין כוונת הלבוש רק דשמא עי"ז יהיו איזה מהקהל שאין מתפללין אפי' ביחיד אח"כ וזה שייך ג"כ בנדון זה ושו"ר דיש ללמוד זה מדברי ה' שלמי ציבור ז"ל שם אות א' שכתב ונוראות נפלאתי על המנהג שנהגו בכל גלילות ישראל כמה וכמה חכמים ויראי ה' וחושבי שמו להתפלל מנחה גדולה נגד פסק מרן ז"ל אשר מפיו אנו חיים וסיים דבע"ש שאין יכולים להתפלל תפילת מנחה קטנה כתקנת חכמים בלחש ובחזרה שאינם מתקבצים בע"ש כמו בשאר הימים כשעת הדחק דמי ושרי אבל בשאר הימים היכא דאיכא מתפללים תפילה קטנה כתקנת חכמים בלחש ובחזרת התפילה ומתפללים מנחה גדולה אין מנהגם יפה נגד פסק מרן ז"ל ע"ש ומבואר מזה דבמקום שיש לחוש דשמא לא ימצא מנין מותר להתפלל מנחה גדולה ועי' בטור סי' רפ"ו שאביו הרא"ש היה מתפלל מוסף ביוה"ך ביחיד כדי להתפלל אותה בזמנה ע"ש ומזה לכאורא משמע דיותר טוב שיתפלל בזמנה ביחיד וצ"ע. אולי י"ל דשאני מוסף דלכ"ע יותר טוב להקדימה משא"ך מנחה דכמה פוסקים סוברים דגם לכתחי' יכול להתפלל מנ"ג (כמ"ש הב"י בדעת הטור והרא"ש ע"ש ולכך כדי להתפלל בציבור עדיף טפי וכ"ד המשב"ר סי' רל"ג סק"א ועי' שה"ץ אות ה'] ובעיקר תמיהתו ז"ל לע"ד לפ"ד הלבוש ז"ל הנז' י"ל דע"ז סמכו לנהוג כן ועוי"ל דנהגו כדעת הטור והרא"ש וכיון דמרן ז"ל ג"כ מודה דבדיעבד יצא אין לבטל מנהגם אבל בלא יש מנהג הדבר תלוי בצורך וכאמור

ועג"ל ליישב פליאת ה' ש"ץ ז"ל עפמ"ש מרן ז"ל סי' רל"ב ס"ב לא ישב אדם וגו' ולא לאכול אפי' סעודה קטנה סמוך למנחה גדולה וגו' והיינו חצי שעה קודם כמ"ש ה' כף החיים נר"ו שם אות ט"ז בשם מרן הב"י וכיון דלפי המנהג בזה"ז רוב העולם אוכלים איזה דבר לסעוד את הלב בבקר ועיקר הסעודה בחצות ממש א"כ לצאת ידי מרן ז"ל צריך להתפלל רק מנחה גדולה כיון דלדעת מרן אסור לאכול אפי' סעודה קטנה ואולי בזמנו לא היה כן אצלם או שראה שסועדים ואח"ך מתפללים ולפ"ז ראוי ונכון לעשות כן תמיד והפוסקים שלא כתב כן משום שלא נתפשט בזמנם מנהג אירופי זה לסעוד רק בחצות: