שואל ונשאל חלק א עב

היה צמא קודם הסעודה כיון דלא היה רוצה לשתות אז כדי שלא יזיקו לו המים נמצא כי שתיית המים בסיבת הפת היא ופת פוטרתן ע"ש [וע' בהלבוש] וב' טעמים הללו שייכי ג"כ באכילת הפת הבאה בכסנין או שאר מעשה קדרה כמו הכוסכסו שנשאל עליו הישי' ולכן כעת נלע"ד דאין לברך לא בתחי' ולא בסוף כל עוד שלא נמצא מפורש בפוסקים דלא נאמר הא דאין דרך לאכול בלא שתיה רק בפת שחייבים לברך ברהמ"ז דאז יש לבטל דעתינו מפני דעתם אבל בל"ז מסתברא דלא שנא ועם כי יש פנים קצת לחלק במעק"ד שהם לחים ואינם צריכים למים] הא מיהא בפת הבאה בכסנין וכל דברים היבישים והכוסכסו היבש או שאינו לח כ"כ לא מסתבר לחלק ועוד דכמו דבפת ל"ש אם הוא מלחלתה במרק וכיוצא או אין מלחלחה כמו כן גבי מעשה קדרה אין לחלק בין לחים ליבשים וכאמור אה"ב ראיתי בכתיה "ק למז"ק הרה"ג מהרש"ך זצ"ל אביו של אמו"ר הרה"ג המחבר זצ"ל שפעם אחת נזדמן מז"ק הרה"ג הראב"ד מקודש מוהר"ר יוסף הכהן זצ"ל בסעודת ס"ת והיתה הסעודה של כסכסו ולא רצה הרב ז"ל לברך על המים ואביו הרה"ג מוהר"ר נסים הכהן זצ"ל אמר לו שצריך לברך והביאו ספרי הפוסקים וסו"ס הסכימו שלא לברך]

סימן מ"ט

שאלה בעיר תיטאוין יע"א עשו חלונות לבהכ"נ בכותל העזרה ובכותל של בהכ"נ הפנימית ונשאר להם אבנים וכיוצא של אותם כותלים האם מותרים למכרם ון ולהיות הקונה עושה בהם כל צרכי ביתו

תשובה עיר תיטאוין יע"א ודאי דאין לה דין כרך כלל שהכרך הוא שבאים ממקומות אחרים והכפר הוא שאין באין אליו ממקומות אחרים כמ"ש מרן ז"ל סי' קנ"ג ס"ז ע"ש ותיטאוין אין באים לה ממקומות אחרים ועם כי אי אפשר לשום עיר שאין באים לה ממקומות אחרים נראה דהיינו שהדבר מצוי בה שבאים לה ממקומות אחרים מידי יום יום אך הכפרים וסתם עיירות אין באים להם רק לפרקים וכ"ש לפמ"ש ה' מצות כהונה ז"ל סי' א' בשם הפנ"י ז"ל סי' ז' דכרך היינו גדולה שבגדולות דהיינו עיר של שווקים ורוב בני העולם באים שם לסחורה אשר מזה צידד המצ"ך ז"ל דגם מרסיליא אינה נקראת כרך ע"ש ומזה כתבו חו"ר תונס ז"ל הו"ד בקר"ד סי' [נ"א] דגם אי ג'רבא יע"א דין כפר יש לה ע"ש וכ"ש תיטאוין שהיא אחת מבנות אי ג'רבה יע"א כידוע ועוד זכורני שכ' ה' בית יהודה ח"ב סי' י"א דגם עיר אלבליידה שיש בה כמה כשרונות להקרא כרך מצד הסחורה ואפ"ה כ' שם דדין כפר יש לה ע"ש וכן הרב משחא דרבותא סי' . קורא גאבס כפר עם כי תיטאוין תחת חסותה של גאבס וגדולה גאבס ממנה הרבה כידוע ומעתה הדבר פשוט שאם הסכימו ז' טובי העיר או שהסכימו אנשי העיר למכרם אפי' בלתי ידיעת ז' טובי העיר ודאי דרשאים הם אלא שהמעות ישארו לבהכ"נ בקדושתם להוציאם לצרכי בהכ"נ ואם הסכימו ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר אזי רשאים גם להוציא המעות לחולין כמבואר מדברי מרן ז"ל סי' קנ"ג ס"ז ע"ש

ועוד דבנ"ד שבנו שם חלונות במקום אותם האבנים ונשארו אלה האבנים וכיוצא אפי' בשל כרכים יכולים ז' טובי העיר במעמד אנשי העיר למכרם כמ"ש ה' משאת בנימין דאם בנו בהכ"ן חדשה וסתרו בהכ"ן הישנה עפ"י זט"ה במעא"ה פקעה הקדושה מהישנה וחלה על החדשה ורשאים לשנות הישנה לכל מה שירצו ע"ש וכ"ש בעצים ואבנים שנשארו מזה וכאמור

ועפ"ז נלע"ד דמ"ש מרן ז"ל סי"א בהכ"נ או לבנים ועצים שסתרו יכולים ליתנם במתנה וכ' הבאה"ט ס"ק כ' ובכרכים אסור וציין להמ"א ז"ל ע"ש לא קאי רק על גוף הבהכ"נ או דקאי גם על האבנים שלא בנו תחתיהם ונשארו אלו אבל בבנו ונשארו פקעה הקדושה וחלה על החדש וכמ"ש המ"ב הנז' וצריך להתיישב בזה עוד בעה"ו [הרה"ג המחבר ז"ל