שואל ונשאל חלק א עא

מזה דהגוים לא קפדי אחשש סכנת גילוי רק אנקיון וזה לענ"ד מה שאמרו שאסור משום הקריבהו וגו' דלא הוי נקי והשרים והסגנים והעשירים מקפידין ע"ז וכ"ש לגבוה וא"כ גם בתוסס שייך זה ועוד דאי הא דהקריבהו וגו' משום דכשהעבירו במסננת מאיס לא הוה מתמה הש"ס בסוכה ד"נ ע"א ולית ליה לר' נחמיה הקריבהו וגו' כיון דלדידיה דר"ן אין שום ארס נשאר וכאמור וא"כ אפשר דלא יש בזה גם הקריבהו וגו' ולא הויא מילתא דפשי' אלא ודאי משום הנקיון שתפול מזה הפסולת פריך וכאמור וכן משמע מסתמיות דברי הרמב"ם בפכ"ט מה' שבת דכל יין אסור לקידוש אם נתגלה וכידוע דהרמב"ם ז"ל מדקדק הרבה בדבריו ולא סמך על שום ספר אחר וכ"נ מסתמיות דברי מרן בש"ע ומסתמיות כל דברי הפוסקים ראשונים ואחרונים וכמ"ש הישי"מ ז"ל וכבר כ' ה' בינת אדם ז"ל שער הקבוע אות ז' משם הגאון בית מאיר שכבר כ' בספרו כמה פעמים שנוח לו יותר ללמוד מסתימת הראשונים מפירושן של אחרונים ע"ש

ומן האמור נראה דה"ה ליין דעביד טיף טיף דהגם דאין בו גילוי בימי הש"ס מ"מ אסור לקידוש משום הקריבהו וגו' וכ"כ הישי"מ ז"ל שם והגם דהרב משבצות זהב סי' רע"ב נסתפק והכה"ח שם בשם הפתה"ד כתב להתיר ע"ש אין הפתה"ד בידינו לדעת טעמו ואפשר דסמך על ה' מחנה יהודה וכיוצא ומה שכתבתי בעניו' נראה עיקר לדינא

סימן מ"ז ומה ששאלו אם הוא ספק יין מגולה אם ראוי לקידוש

תשובה נראה דיש להתיר דספיקא דרבנן הוי ולקולא דמדברי מרן בכ"מ בפ"ב מה' איסורי מזבח ה' יו"ד נראה דעיקר הא דהקריבהו וגו' אינו אלא דרבנן ומינה דבין לנסכים ובין לקידוש י"ל דסד"ר ולקולא והגם דה' ויקן יוסף ז"ל מע' ה' סי' ב' האריך להוכיח שהוא איסור דאורייתא וע"ש במ"ש בכוונת מרן ז"ל אין דברי מרן ז"ל נראים כן ועי' להנו"ב שזכר ה' ויקן יוסף שם דנראה ג"כ דדעתו דהוי דרבנן ועוד דכיון דכל עיקר הקידוש על היין הוי דרבנן כמבואר מדברי הרמב"ם בפ' כ"ט מה' שבת ה' א' וה' ו' ע"ש מסתברא דהקריבהו וגו' הנאמר גבי קידוש אינו אלא דרבנן וספיקו להקל הגם דנימא כשיטת ה' ויקן יוסף ז"ל דהוי דאורייתא בעלמא לגבי מזבח והגם דאמרו אין מקדשין אלא על יין הראוי לנסך על גבי מזבח לא מיירי אלא בודאי אבל בספק הא כדאיתיה והא כדאיתיה דלא מסתבר כלל דבעיקר הקידוש ספיקו להקל ובסעיפיו יהיה ספיקו להחמיר אך מ"ש כת"ר נר"ו להתיר מס"ס דשמא הלכה כה' מחנה יהודה אינו נלע"ד שיצטרף זה לספק ומדברי ה' נשמת כל חי ז"ל סי' י"ד אין ראיה דכן דעתו שאינו אלא ציון בעלמא ותו דמסיים שם וכעת אין הפנאי מסכים להשתעשע בדברי קדשו כיע"ש הכו"ח ביום ד' אלול התרפ"ט ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן מ"ח

שאלה השותה מים לצמאו בתוך הסעודה שהיא צריכה ברכה מעין ג' אם מברך תחילה וסוף או"ל: תשובה ה' ישיב משה ח"ב סי' קכ"ד כ' דקי"ל כמ"ש בש"ע סי' ר"ח סי"ג דאין ברכת מעין ג' פוטרת בנ"ר וצריך לברך על כל אחד ואחד וכן נוהגים בכל יום לברך מתחילה שהכל ולבסוף ב' ברכות על המחיה ובנ"ר ע"ש וממוהר"ץ ביתאן הי"ו שמעתי דאין הנדון דומה לראיה דזה נאמר בפירות אבל במים כיון דאין אכילה בלא שתייה השתייה בכלל האכילה כדבר הטפל לדבר אחר דמי שמברך על העיקר ופוטר את הטפל עכת"ד וכן יש להוכיח לענ"ד ממ"ש מרן ז"ל סי' קע"ד ס' ז' דאם אין לו יין ושותה מים או שאר משקה אין לברך עליהם דחשיבי כבאים מחמת הסעודה לפי שאין דרך לאכול בלא שתייה וגו' ואפי' אם