שואל ונשאל חלק א ע

אשל אברהם בסי' הנ"ל וא"כ בנ"ד דאין מלאכתו לאסור אלא לרכוב עליה ודאי לא גרע מבהמה של ישראל דאין אסור להשכירה לעכו"ם רק לעשות בה מלאכה ועש"ע סי' הנ"ל ס"ג ובה' באה"ט דלשכור לגוי כדי לרכוב עליה שרי ומ"ש המט"י בסי' ק"ג דמבואר בדבריו דגם בחלוק דמותר לדעת הי"א ה"ד בהבלעה וע"י הבלעה שרי אפי' בע"ש אבל שלא בהבלעה הו"ל כשכיר יום זולתי לדעת הרמב"ם ולפ"ד אין להתיר רק לדעת מרן ובאמת שמדברי ה' אשל אברהם והא"ר אין נר' כן ומ"מ איך שיהיה לדעת מרן מותר ובודאי דהכי נקיטנן וכמ"ש מעכ"ת ואין להאריך עוד כ"א בש"ש טו"ב מאת הועד ע"ה דוד כטורזא ס"ט

סימן מ"ו לעיר מדנין יע"א

נשאלתי מהחה"ש הדה"מ כמה"ר ר' מרדכי סגרון הי"ו וכמה"ר ר' חומאני עלוש הי"ו ביין תוסס תוך ג' ימים לדריכתו שהיה מגולה אם מקדשין עליו

תשובה ה' ויען משה ז"ל א"ח סי' כ"ח פשיט"ל מילתא דלדידן בזה"ז דאיסור מגולה משום הקריבהו וגו' אף תוסס פסול לקידוש וכן ה' ישי"מ ז"ל סי' צ"א אסר ויסודו ממה שאסרו הפוסקים ומכללם הטור משקים שנתגלו בסתם ע"ש ומזה אסר שם יין דעביד טיף טיף הגם דהפרמ"ג נסתפק בזה וכן אסר שם שכר שנתגלה לקדש עליו הגם דאין בו משום גילוי ולא הוצרכו הפוסקים לבאר זה דמאוס וגו' ע"ש ולא הראה שום הוכחה מכרעת לדבריו בזה ובזה. ובני הר"א הכהן יצ"ו הוכיח דיין תוסס כשר לקידוש מבתרא דצ"ז דפריך הש"ס אי למעוטי מגולה סכנה הוא ואי תוסס פסול הול"ל למעוטי מגולה תוסס והובאו דבריו בישי"מ שם והישי"מ ז"ל שם דחה לזה דכיון דלא ידענו באיזה דוכתא בברייתא או במשנה דיין תוסס מגולה אסור למזבח אי אפ"ל דבא למעט זה דגם למזבח לא ידענו זה ואיך תלי זב"ז אין אומרים קידוש אלא על יין הראוי למזבח והלא זה עצמו לא שמענוהו והיל"ל דיין מגולה תוסס פסול לקידוש ולמזבח והם לכאורה דברים של טעם אלא דלע"ד מדתנן בסוכה דמ"ז ע"ב שהיין והמים המגולים אסורים למזבח משמע דכל יין מגולה פסול למזבח ולא מפלגינן בין תוסס לאינו תוסס ודומה זה למה שהוכיח ה' הנז' מדברי הטור ושאר הפוסקים שפסלו יין מגולה לקידוש בסתם דמש' דאין חילוק בין תוסס לאינו תוסס וא"כ שפיר קאמר אין מקדשין על היין רק הראוי לגבי המזבח דממתני' הנז' שמעי' שפיר איסורא לגבי מזבח ומינה מוכח שפיר דמדלא מוקי לה הש"ס דבא לאשמועי' איסורא לגבי תוסס דלית ביה סכנה דמשמע דס"ל דאינו נאסר וכן ראיתי לה' מחנה יהודה סי' ר"ל דמוכיח כן ע"ש ומ"מ עם שלא הביאו ראיה מכרעת לדבריהם נלע"ד דדבריהם ז"ל חיים וקיימים שהרי כ' ה' ב"ח ז"ל דהרי"ץ גאות הנז' בטור סי' רע"ב שפוסל מגילה גם בזה"ז דליכא נחשים משום דיליף לה מדפסלינן מגולה שהעבירו במסננת לר' נחמיה וכ"כ ה' בית יהודה ז"ל סי' מ"ג בפשי' בכונת הטור דמדר' נחמיה באותו זמן נשמע לרבנן בזה"ז ע"ש ומבואר מזה דפיסול זה דהקריבהו אפי' באופן שלא יש בו חשש גילוי ולא הסרה במסננת וא"כ גם בתוסס תוך ג' ימים אסור וא"כ ודאי דהכי נקיטנן והגם דה' מחנה יהודה ז"ל אין דעתו כן לא נקיטנן כוותיה דהוא יחיד ועוד דלא הביא דברי הב"ח וה' בית יהודה ודחאם ועל הכל דמבואר בהסכמת מהר"ח מודעי ז"ל דהיה חיבורו חי' ש"ס ונסדר ע"י מר בריה על הטור ע"ש וא"כ נראה בפשי' דכיון דלא נחית לפסוק הלכה רק כותב כדרך הכותבים חי' ש"ס אין למדין מזה כלל להלכה ועוד דאעיקרא דדינא הלימוד שיש ללמוד לזה"ז מאעבריה במסננת לר' נחמיה נראה אמת וצדק שהרי לדעת ר' נחמיה לא ישאר שום ארס דאלת"ה אסור מפני ספק סכנה וכיון דלא ישאר מאומה הוי כאלו לא היה בו ארס כלל כמו לדידן בזה"ז דאין נחשים ועוד דמבואר במסכת ע"ז ד"ל ע"א דשמואל מבי ארמאה שתי (מייא) נהי דאגילויא לא קפדי אמנקירותא קפדי ופירש"י דמכסין המים שלא תפול בהם פסולת ע"ש ומוכח