שואל ונשאל חלק א סח

להפטיר על סמך זה שיקרא הלוי או הכהן גם שכבר קראו בתורה וכן יש ללמוד ממ"ש מור"ם סי' רפ"ד דאם קראו למפטיר מי שאינו יודע לומר ההפטרה יכול אחר לאמרו אבל לכתחי' אסור לעשות כן ע"ש דהיינו שאין לקרוא לכתחי' למפטיר מי שאינו יודע וכיון דלכתחי' לא יקרא רק הג' נראה דאין לקרות מי שאינו יודע על סמך שיקראנה הלוי או הכהן ומ"מ מדברי מור"ם ז"ל שכתב יכול אחר לאומרה ולא קאמר שיקראנה אחד מאלו שכבר קראו אין להוכיח דלא סבר לה כמ"ש הנ"ב לשיקרא תחי' מאלו שכבר קראו דשאני שבת דאומרים קדיש ומזה מוכח דקריאתו בעבור המפטיר וכמ"ש הנו"ב שם בשם המג"א ס"ק ג' ע"ש לא כן בט"ב וכיוצא

סימן מ"ב שאלה י"ז בתמוז שחל בשבת אם מברכין שהחיינו ביום השבת

תשובה החיד"א ז"ל בברכ"י א"ח סי' תקנ"א אות י"א אחר שהביא דעת הרמ"ז ז"ל דמברכין סיים דברי הכנה"ג בתשובה דאין מברכין ומסיים ע"ז ודעתי כהמתירין ובחיים שאל ח"א סי' כ"ד כ' שהוא ט"ס וצ"ל ודעתי כמותו וקצת מוכח כן מלשונו שכ' אבל הכנה"ג וגו' וכמ"ש הי"מ בכללי [מוהריק"א או"ט] דזה מורה דדעתו כהפוסק שהזכיר בתיבת אבל וגו' ע"ש ורבים מהאחרונים נגררו לאסור ע"ע אך לע"ד יש להתיר בפשי' לברך בשבת שהרי יש פלוגתא בשבתות שבנתיים אם מברכין וא"כ הו"ל כמו ס"ס להתיר דשמא כהסוברים כן ואת"ל כהחולקים שמא כהסוברים די"ז בתמוז שחל בשבת מברכין בו שהחיינו וכה"ג התיר ה' יקהל משה וה' [פני מבין] הביא דבריהם ה' שדי חמד מע' בין המצרים אות א' והפלא שהם ז"ל שהתירו מכח ס"ס למה לא התירו רק בליל שבת ולא ביום שבת שהרי גם יום שבת יש ס"ס וכאמור ועוד דא"ץ כלל לס"ס דהויא פלוגתא בדרבנן ושומעין להמקילים ואין זה כלל בתור סב"ל דהפלוג' היא על הזמן אם ראוי או"ל ולא על הברכה [וכעין מ"ש הרדב"ז ד' ויניציאה סי' רכ"ט דכשההכרעה בעיקר המצוה לעשותה לא חשיב סב"ל וה"נ כיון שהכריעו דהזמן הוא זמן טוב שפיר מברכין] וכן מתבאר מדברי הרבנים הנז' שהתירו מכח ס"ס בנדונם ואלו בס' ברכות לא מהני ס"ס וכידוע וכן שמעתי שכעין זה חילק הפרמ"ג ע"ש וכעת אין הספרים הנז' בידי ועוד דיש סוברים דהוא מט' אבילות וא"כ אם ינהוג איסור בשבת או יורה לאסור בשבת יש חשש איסור וא"כ יש להכריע כהמקילים שלא לפגוע בחשש איסור להסוברים כן ועוד דיש סוברים דאין זה רק מהיות טוב ואפי' בימי החול וא"כ הו"ל תלת פלוגתות ומ"ש ה' ז"ל והב"ד ה' דטפי יש להחמיר בי"ז בתמוז שחל בשבת משאר שבתות שבנתיים לע"ד לא שמיע לי כלומר לא ס"ל דיומא דשבתא קגרים דלא למשוייה יומא דפורענותא רק יומא טבא [וכ"כ הישי"מ ח"ב סי' רכ"ח ע"ש]

סימן מ"ג נשאלתי אם מותר לכתוב שטר שידוכין והתקשרות החתן עם אבי הכלה בחוה"מ או"ל

תשובה לכאורא יש לומר דחשיב כמו דבר האבד דשמא יקדמנו אחר ברחמים גם י"ל דהוי עסק מצוה דשרי ויש לדמותו לשטר קידושין וכדומה שכ' מרן ז"ל בא"ח סי' תקע"ה דשרי ע"ש אלא לפי טעמו של דבר שכ' בב"י לכאורה נ"ד לא דמי לאינהו דכלהו יש בהם משום דבר האבד שמא ילכו העדים למדה"י או דהוי צרכי רבים ודומים לדין וכיוצא אך נראה להתיר מדפסק מרן ז"ל סי' תקע"ו ומותר לארס וטעמא הוי משום דשמא יקדמנו אחר ברחמים כמ"ש השו"ג ז"ל וא"כ לדידן דאין אנו מארסין קודם החופה רק משדכין ומתקשרין ביניהם ע"י שטר או כתב יד הוי דומה לבא לארס דהאי ט' שייך כאן וכאן וכיון דשרי לארס ה"ה דשרי לשדך ולכתוב שטר התקשרות השידוכין. גם יש לדמות לכתיבת כתובה וחתימתה