שואל ונשאל חלק א סה

אחר דברי הא"ר וחשב ב' הדיבורים לדיבור אחד ובאמת כמו בהדס הוא סוף הדיבור ותיבת כשרה מש' וגו' הוא ראש הדיבור ואתיבת כשרה שכ' מרן ז"ל הוא שדיבר המג"א והא אין לו' שכיון שכתב המג"א דתיבת כשרה מורה דוקא בדיעבד א"כ ה"ה לתיבת כשר שכתב הש"ל בשם התוספתא דז"א דודאי לאו כללא כייל המג"א שיהיה תמיד כשרה וכשר דוקא בדיעבד דמאי הו"ל להפוסקים לו' אטו הול"ל בכל פעם כשר וכשרה אפי' לכתחי' ומה שהכריחו המג"א ז"ל לפרש כשרה דכ' מרן בדיעבד כעת לא מצאתי טעם ואולי דקאי רק אנשרו מקצת עליה ויליף לה מההרס שכ' מרן ז"ל סי' תרמ"ו סעיף ה' למצוה בעינן כל שיעור וגו' ע"ש וכיון דהדס וערבה דמו להדדי י"ל נמי גבי ערבה דכשרה אך לכתחי' לא יקחנה ע"ש באופן דנראה ברור לענ"ד דבעלתה לה תמרה לכ"ע שריא וכאמור ומה שדחה הא"ר משל בעל לפמ"ש שלטי גבורים פ"ג אות ה' דרוב המפרשים פירשו דלכתחי' של נחל בעינן ל"ק מזה להמג"א ואדרבא מזה י"ל דמש' ליה להמג"א דדיעבד דומיא דשל בעל וכאמור ודו"ק

סימן ט"ל שאלה ערבה שנקטמו ב' עליה העליונים היותר דקים שהתחילו לעלות מהעץ וכמו שהוא מצוי כמה פעמים אי כשירה או"ל

תשובה אם ברור לנו שלא נקטם העץ רק העלים הא ודאי דשריא וכמו שכ' מור"ם ז"ל סי' תרמ"ו ס"י בהדס דלא מיקרי נקטם רק בנקטם העץ ע"ש וכ"כ המג"א בערבה בשם התה"ד סי' רל"א ע"ש אלא דלא מצאתי לתה"ד שכ' בזה ע"ש ומ"מ נר' ברור דהכי נקיטנן וכ"כ הכה"ח סקט"ו בשם כמה פוסקים ע"ש ואם יש ספק אם נקטם העץ דהיינו אולי ע"י נפילת העלים נפל ג"כ מן העץ נראה ג"כ דיש להתיר חדא דהעלים רכים מאד לגבי העץ ומסתמא הם נפלו ולא העץ ובפרט אם ע"י ירידת הגשמים וכיוצא נקטמו העלים הנז' ותו דמסתמא אוקמיה אחזקיה שלא נפל ולא נקטם מן העץ ותו דיש מכשירין בנקטם והו"ל ס"ס להקל ועוד דגם להפוסלים נראה דיש להתיר בכה"ג שאינו ניכר הקיטום כלל שהרי הרמב"ן והרא"ש ודעמייהו כל טעמם להתיר בנקטם ההדס ולא הערבה משום דההדם עליו חופין את עצו וא"כ נראה דה"ה בקיטום בערבה שאינו ניכר כלל דקטום רק אחרי הסתכלות מרובה דאינו פוגמו ואף דאין זה ברור להתיר מצטרף מיהא עם ההתירים הנז'. וכיון דמצד המצוה כשרה גם הברכה יכול לברך דהברכה נגררת אחר המצוה וכדעת הרדב"ז כמ"ש ה' ישיב משה סי' רנ"ד וש"ו ע"ש: סימן מ' שאלה ציבור שהתפללו בליל ש"ק ערבית טרם צאת הכוכבים האם יתאחרו מלספור עד שיהיה ודאי לילה או יספרו תיכף בברכה או בלא ברכה ואם צריכים לספור שנית בלילה בברכה או בל"ב

תשובה מעשה היה ולא היה זמן לפתוח ספר ולברר והציבור עומדים והוריתי דיספרו בברכה ובהיות ודאי לילה יספרו בל"ב. ועתה ראיתי מי שפקפק בזה ודעתו שיספרו אז בל"ב ובלילה יספרו בברכה או יתאחרו מלספור עד שיהיה ודאי לילה ולכן אמרתי אשנה פרק זה

והנה מרן ז"ל בסי' תפ"ט ס"ג כתב המתפלל עם הציבור מבע"י מונה עמהם בל"ב ואם יזכור בלילה סופר בברכה ע"ש ומזה משמע דדוקא יחיד הוא דמונה בלא ברכה אך הציבור מברכים אז ואין מוחים בידם ולא מאחרים אותם דאל"כ היה לו לומר על הציבור עצמם מונים בל"ב ואם יזכרו וגו' וכ"נ מדברי מור"ם שכתב אח"ז ואפי' ענה אמן על ברכת הקהל