שואל ונשאל חלק א סד

אולי לא שמעו או שמעו ולא מיחו על דרך מוטב שיהיו וגו'. א"נ ע"ד מ"ש מרן הב"י בשם הרא"ש דמפני עונג שבת לא ישמעו וגו' ע"ש ועוד דאם הקילו בדבר מה וא"א לתקנו מצד שיש להם על מי לסמוך אין ללמוד להקל עפ"י שיטה זו אפי' בדומה דהבו דלא להוסיף עלה דעל הראשונים אנו מצטערים ולכן הנלע"ד דלאדם בריא יש להתיר אם עושה כיסוי על המכונה העולה ויורדת שבנר ולהיות אדוקה הרבה או סגורה במפתח באופן שא"א להניע בה וזה דומה לקטומה וגרופה ולחולה וחיה אם לא מצא תיקון לזה בקל יש להתיר דבמקום חולי לא גזור רבנן זהו התכלית הנלע"ד

ולענין העושה כן בדיעבד האם מותר לשתותו בשבת או"ד לא אסר זה רק לכתחי' נראה פשוט דכיון דהרב הנז' מדמה לה למ"ש מרן שם ס' ח' ט' גם בדיעבד אסור למוצאי שבת עד כדי שיעשו כמ"ש מרן שם ואם עשה כן אפי' בשוגג אסורים עד מוצאי שבת בכדי שיעשו [וכן מבואר להדיא בהפמ"א שם הכו"ח ביום ג' אדר א' התרפ"ט ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן ל"ז

נשאלתי מהחה"ש הדה"מ כמה"ר ר' משה הכהן הי"ו אודות חבית קמח שנמצא עליה צואת עכברים ונראה על הקמח כמין הילוך עכברים אם מותר להשהותו אחה"פ

תשובה דעת מרן סי' תס"ו ס"ד דבנתייבש הלחלוחית ירקדנו וישמרנו עד אחר הפסח וכ"ש בזה והגם דסיים דאם נתייבש בפסח אסור להשהותו דברי מרן אינם אלא בודאי ולא בספק וכ"ש כמה ספיקות דשמא לא אכלו ואת"ל אכלו שמא לא נפל מפיהם כלום ואת"ל שנפלו שמא היה זה קודם פסח ונתייבש קו"פ ולכן במה שאפשר לברר לרקד מה שהוא עב ירקד והשאר יניחנו לאחר הפסח דדוקא באכילה חוששין למשהו ולא לשהיה ומ"ש הב"ח הב"ד הכה"ח בס"ק מ"ב נ"ל דאינו רק חומרא ולא דינא או דינא למנהג האשכנזים דבתר מור"ם גרירי ולא לדידן דבתר מרן גרירי וע' עוד מה שסיים הכה"ח ז"ל בשם כמה פוסקים דנראה דהב"ח והמ"א דרך חומרא ואכמ"ל

ולענין הקמח בחבית שנמצא בו צואת התולעים הנקראים שלפ'אח והם שרצים דומים לחפושיות] אם יש לחוש שמטילים מים ואם הם מחמיצים מרוק שבפיהם. מעולם לא שמענו שמטילים מי רגלים ולכן ירקדם להסיר צואתם ומותר גם באכילה בפסח הכו"ח ביום א' דחוהמ"פ התש"ז ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן ל"ח שאלה ערבה שנקטמה ועלתה בה תמרה אי כשרה

תשובה נראה פשיט דכשרה שהרי כ' מרן ז"ל בסי' תרמ"ו נקטם ראשו כשר אפי' לא עלתה בו תמרה ומש' מזה דכשעלתה בו תמרה שרי אפי' ליש פוסלים שהזכיר מרן אח"ז ע"ש וכן יש להוכיח מדאיתא בסוכה דל"ג תני עולא וגו' עלתה בו תמרה כשר והוא קאי אסתמא דמתני' שם דקתני פסול אשר עליה סמכו הראב"ד ודעמיה הפוסלים בנקטם כמבואר בהשגות הראב"ד ובה' מגדל עז ע"ש וכיון דמהניא תמרה גם לדעת הפוסלים בהדס קטום וכאמור ה"ה והוא הטעם להתיר בערבה קטומה גם לדעת מרן ז"ל דפוסל בערבה קטומה וכן מצאתי מבואר לה' אליה רבה ז"ל סי' תרמ"ז ס"ק ו' שכתב ואם עלתה בו תמרה כ' ש"ל בשס תוספתא דכשר כמו בהדס כשרה משמע דלכתחי' לא יקח אותה (מ"א) ולא נהירא דבמשנה חשיב וגו' ע"ש ועי' לה' שערי תשובה ז"ל שם ס"ק ג' בשמו ומה שסיים השע"ת ודלא כהמג"א לאחר המחי"ר הרואה יראה בהמג"א ז"ל דמעולם לא דיבר בזה וכנר' שה' ז"ל נמשך