שואל ונשאל חלק א ס

ול"ח להיות קריאת הפסוקים שלא כסדר וכן מבואר בהלבוש וכן הדבר מוכרע ממקומו דאל"כ דלגו פסוק בבראשית ונזכרו בוזאת הברכה צריכים הק"ק להיות זמן ארוך לקרות הכל מראש ועד סוף כסדר ומדברי ה' לדוד אמת סי' ט' אות ג' שכתב דאם התחילו הפרשה ולא סיימו מחמת קטטה מסיימין אותה בשבת הבאה עם הפרשה השייכה לאותה שבת אין להוכיח לעשות כן בנ"ד די"ל דש"ה דכיון דצריכים לקרוא הפרשה כלה א"ק כשקוראים ממקום שפסקו הרי הם קוראים על הסדר ואין קפידא בזה כמ"ש הפוסקים דיש מקומות נוהגים לחלק הפרשיות לג' שנים ול"ד לנ"ד ששכחו רק פיסקא באמצע

ולכן נלע"ד עפ"י האמור דיקראו בשבת הבאה כסדר הנהוג ואחרי גמר הקריאה וההפטרה הש"ץ מודיע לרבים ממה שאירע מהדילוג הנז' ומבאר להם שהדין נותן לקרוא מה שדילג ומעלה א' לתורה ואינו מברך רק בלי שם ומלכות תחי' וקורא לפניו המדולג ומברך בסוף בלי שו"מ ואח"כ אומרים קדיש ואח"כ אשרי וגו' זהו הנלע"ד עם כי כעת לא מצאתי הדבר מבואר והגם דבנדון מרן דסי' קל"ז מסקנת האחרונים דמברך ומהם הרב חיד"א ראש המדברים בסב"ל גם הוא דעתו לברך מ"מ בכה"ג דנ"ד שמתאחר משבת לשבת ולא מצינו כעת הדבר מבואר יש לסמוך על החולקים מהר"ם מלובלין וה' בני חיי ודעמייהו דסוברים דאפי' בההיא דמרן דסי' קל"ז חוזר וקורא בלא ברכה ודומה לזה יש ללמוד מדברי ה' שערי אפרים בפתחי שערים שטר ז' ס"ו ולכן נ"ל דמברך בלי שו"מ

שוב ראיתי לה' יוסף אומץ ז"ל סי' י"ב ס"ה שדקדק ממ"ש במס' סופרים שהבאתי לעיל דאם דילג פסוק א' בשבת אף שהתפללו מוסף חוזר וקורא נראה דאם לא לזכרו בהיותם בבהכ"נ רק אחר שהלכו לבתיהם וכ"ש אם נזכרו עד שעה שהלכו למנחה כבר עבר הזמן ולא יחזור עוד ע"ש והוא פלא לענ"ד דממס' סופרים נראה דאין ראיה וכאמור ועוד דטעם הדבר משום השלמת הפרשיות ומאי שנא ובדוחק י"ל דכונתו שלא יצטרכו באותה שבת לבוא לביה"כ שנית בבקר או לחזור לקרוא זה במנחה מטעם טורח ציבור ואה"ן דבשבת הבאה יקראו אלא דאין זה פשט דבריו. וכן ראיתי לה' השומר אמת סי' ט"ו ס"ב שהביא דברי ה' יוסף אומץ והמעשה שהיה לו וסיים דאם לא קראו באותה שבת יקראו בשבת הבאה כדין דלא סיימו הפרשה מחמת קטטה ומתחיל משם וגו' ע"ש וקשה דה' יוסף אומץ אפי' באותה שבת אם חזרו לבתיהם כתב דאפי' במנחה אין קוראים וצ"ל דמפרש לדבריו כמ"ש אך לע"ד לשון ה' חיד"א ימאן זה שכתב כבר עבר הזמן ולא יחזור עוד משמע דלגמרי קאמר גם מאי דמדמה לה ללא סיימו מחמת קטטה לענ"ד לא דמי כלל דהתם ממקום שפסק משלים עד גמירא על הסדר וכמש"ל. ולכן הנלע"ד הנכון לעשות כמו שכתבתי ועם כי איני כדאי לחלוק כבר כתבתי דממ"ס אין ראיה ואדרבא מטעמו של דבר להשלמת הפרשיות וכמבואר בלבוש דאין לחלק וכ"ש בדילוג ששה פסוקים שמזה לא דבר החיד"א ולכן עם כי איני כדאי אם יסכים כת"ר נר"ו נראה שכן יעשו הכו"ח ביום י"ט סיון התרפ"ט ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן ל"ג שאלה אם בבית הכנסת לא נמצא כהן רק לוי אם עולה תחי' קודם הישראל או עולה היש' תחי' או אינו עולה כלל

תשובה מרן ז"ל סי' קל"ה ס"ו כתב ואם אין כהן בבהכ"נ קורא ישראל במקום כהן ולא יעלה אחריו לוי ויש בזה פירושים די"ל דדוקא אחריו אבל לפניו לא יש קפידא וכ"ן שהבין מור"ם שכתב אבל ראשון יוכל לעלות וכ"ן לע"ד משמעו' דברי הגמ' נתפרדה החבילה דיותר משמע שאין כאן סדר מעלות ועולה לוי תחילה או ישראל תחי' ולפ"ז מ"ש מרן קורא ישראל אינו בחיוב אלא ר"ל יכול לקרות ואין פשט הלשון כן וכן אומרו במקום כהן לא