שואל ונשאל חלק א נט

הקצרה אם יודעים או שקרוב לודאי שבאו עמהם סולת באניה וכיוצא אין לוקח מהם ואם הדבר ספק שקול ס' משהו הוי וספיקו להקל כמ"ש ה' בית יהודה ז"ל וזולתו וליתר שאת יודכו קודם המועד דאז מתבטל בששים ואינו חוזר וניעור כסתם מרן סי' תמ"ז. והפולים ותפוחי אדמה ליתר שאת ירחצם היטב קודם המועד אך הקונה משני שקים א"ץ לזה. והאורז דעתי הקצרה להקל במסופקים ולהחמיר בודאי או בקרוב לודאי שבאו עם הסולת זהו הנלע"ד כעת לפי העת והשעה

סימן ל"א

שאלה האם יכול קונה מכס הבשר של העניים לשחוט בשבוע שחל בו ט"ב ע"י שוחט ישראל איי בהמות ולבדקם כדין אם הם כשרים או לא ולמכרם לגויים ואם יברך או"ל וכן אם יכול הוא או הטבחים לשחוט ע"י גוי ולמכור לגויים

תשובה אעיקרא אכילת בשר מר"ח אב ואילך אינה אלא מנהג כמ"ש בא"ח סי' תקנ"א והו"ל דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור שאין איסורם אלא מדרבנן כמ"ש ה' שיו"ב ביו"ד סי' רי"ד ס"א משם מהר"ש עמאר ז"ל וא"כ אין לאסור רק לאכול אך לסחורה שרי וכמ"ש מרן ז"ל ביו"ד סי' קי"ז ס"ס א' דכל דבר שאין איסורו אלא מדבריהם מותר לעשות בו סחורה וכ"ש וק"ו בנ"ד דמותר לצורך מצוה כגון לחולה או שבת או מילה וכיוצא וא"כ דבר שהיא מותר באכילה לצורך מצוה וכנז' יאסר לסחורה $$ציור&& אתמהה וכה"ג כתב מו"ה ישיב משה סי' ב' דדבר שהוא מותר משום הפס"מ אין כל מקום לאסרו לסחורה ע"ש וכן ראיתי לה' חינוך בית יהודה סי' ב' שהתיר לשחוט מטעם זה וא"כ נראה דשוחט ובודק ג"כ כדרכו ואמנם לענין ברכת השחיטה אם יתנא השוחט או הק"ק עם הטבח שמכל בהמה יתן לעני חולה או חיה ענייה איזה חתיכה דאז א"א לכזית בשר בלא שחיטה וכמ"ש הח"א כלל קל"ג אות ט"ז מברך ואם א"א לא' יברך ע"ש והגם דהש"י ח"ב סי' ל"ו לא התיר רק אם כבר מקושר עם השר להספיק לו בשר ואם לא ישחוט יש לו קנס והפסד רב וחלק על החב"י ע"ש שהתיר לשחוט גם למשא ומתן נ"ל דהו"ל פלוגתא בדרבנן וספיקו להקל ושפיר יש לסמוך על החב"י וכאמור ומה גם דיש פנים לומר דבנ"ד דקונה המכס הוי כמו ההיא דהש"י ז"ל שיש עליו לשלם מידי שבת בשבתו וכ"ש אם יפסידו הק"ק עי"ז

ולענין אם יכול לנחור ולנבל הוא או הטבחים ע"י גוי ולמכור לגויים ודאי דאסורים וכמבואר בי"ד סי' קי"ז זהו הנלע"ד הכו"ח ביום כ"ה אב התרפ"ג ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א: סימן ל"ב

נשאלתי מהחה"ש הדה"מ כמה"ר ר' מכ'לוף עידאן הי"ו על מה שבמח"ק דלג הש"ץ פסקא מפסקות הנשיאים ולא הגיד לרו"מ נ"י רק באמצע השבוע האם בשבת שאח"ז מתחילים מהדילוג והלאה ומשלימים הפרשה של השבוע

תשובה מרן ז"ל סי' קל"ז ס"ג כ' דבשבת אפי' דילג פסוק אחד חוזר וקורא הוא השני פסוקים עמו ואפי' אחר שהחזיר את התורה ואמר קדיש ואפי' הפטיר והתפלל מוסף חוזר וקורא ע"ש ומדלא הוסיף עוד לומר דאפי' אם כבר עבר אותו היום קוראים בשבת הבאה לכאורא נר' דמה שהיה היה וא"ן לחזור ולקרוא אלא דאין זה מוכרח דמקור דין זה היא ממ"ס ושם מסיים שא"ץ לחזור מוסף פעם אחרת וא"כ י"ל דמ"ס נחית להא והפו' נגררו אח"ז או דלא נחתי למילתא דל"ש והדעת נוטה דל"ש כיון דעיקר טעמם משום השלמת הפרשיות כיע"ש ועכ"פ למדנו מדברי מרן דאינו קורא מהמדולג והלאה רק הפסוק המדולג ושנים עמו