שואל ונשאל חלק א נח

אינו אומר אשר קדשנו במצותיו וציונו על קריאת שמע הא אם היה כן או ברכת הנהנים דדמיא לזה אינו עונה אפי' על ברכת חבירו ולז"כ ואף לדעת הרמ"ה וגו' ור"ל דגם לזה צריכי' לחילוק הראשון ואין זה מוכרח לענ"ד ואדרבא משמעות פשט דברי מרן ז"ל דזה תירוץ אחר שאינו צריך לתירוץ א' הוא ותו דהתירוץ הראשון באפשר קאמר ואיך יהיה זה כ"כ מוכרח גם לתי' השני ותו דאי הכי הי"ל לבאר מרן זה ועוד מי הכריחו למרן לומר דהתירוץ השני צריך הוא לראשון [נלענ"ד דהפמ"א הכריחו לומר דגם לפי הא"נ שכתב הב"י מוכרחים עדין לומר הט' הא' משום דאינו מברך אקב"ו דאלת"ה מהו הטעם שיש להקל בשאלת שלום ולא מדמי' לה לשאר ברכות דעלמא דלא יפסיק גם לש"ש ועי' בכ"מ הק"ש פ"ב הי"ז דנקיט שם האי טעמא דאקב"ו משום ה"ר יונה גופיה גבי שאלת שלום ועי' להעה"ש סי' נ"ט שם דכייל ליה טעמא דשאלת שלום וטעמא דאקב"ו ועי' להבפ"י ח"ג סי' י"ב ולההמ"ח גופיה בהגהתו שם ע"ש וטי' בסי' הקודם]

סימן כ"ח לעיר גאבס יע"א נשאלתי מהחה"ש הדה"מ כמה"ר ר' סיסו הכהן הי"ו בגרעיני שעורים של קליות הנמצאים בחטים שמורים אם יש לחוש לנפלו חמים או לא

תשובה נראה דשאלתו היא על שעורים קלופים שעושין ע"י לתיתה במים וכותשים אותם במדוכה להסיר מורסנן (כנהוג בחג השבועות) דאם הם שעורים בקליפתם כמו שעושים מהם השתיתא (הזממיטא) לא ידעתי למה ניחוש להם שהשעורים עצמן אינם חמץ ואם באיזה מדינה אין חטים יכולים לאכול שעורים כמ"ש מרן סי' תנ"ג ס"א אלו וגו' ובשעורים וגו' אלא דהמנהג לכתחי' ליקח חטים כמ"ש מור"ם שם וא"כ כי נקלו מאי הוי ואי משום הכלי שנקלו בו מאן יימר דהוא מחומץ ועוד דסתם כלי אינו בן יומו ונותן טעם לפגם הוא ועוד דנקלה מה שיש בו בלוע ע"י חום האש וכ"ש שאין לחוש לטעם היוצא מהם לחטים אף אם נפלו חמים לפנינו בחטים. אך נראה דקאי אקלופים ולתותים וכאמור וגם בזה נלע"ד להתיר בפשי' דספק משהו ומותר וכמ"ש ה' בית יהודה דף ק"ט וכ"ן דעת העה"ש שלא העיר רק משום דתרי ספיקי לחומרא ע"ש וכ"ן דעת ה' אבני צדק וה"נ מסתברא והגם דה' שדי חמד מע' אות. הביא פלוגתא בזה נראה דנקטינן להתיר דסד"ר הוא ולקולא ותו דנראים דברי המתירים ותו דהם מרבני ספרד המפורסמים ומנייהו מרנן דאתרין. ובר מן דין דעת מרן סי' תמ"ז סי"ד דאינו חוזר וניעור והכי נקטינן ודלא כמ"ש כת"ר נר"ו דקיי"ל כיש חולקים וכמ"ש אצלי בזה בארוכה בין לדינא בין למנהגא. הכו"ח ביום ה' ניסן התרפ"ה ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן כ"ט שאלה בשנה זו שנת התרפ"ה דהתקופה היא בליל י"ד איך עושים בשאיבת מים

תשובה דעתי הקצרה להודיע לציבור כי מי שירצה ישאוב ליל י"ג ומי שירצה ישאוב ליל י"ד כנהוג ויתן בהם מסמר חדש ברזל וכיוצא ויתלנו בחוט נקי בתוך המים כמ"ש מור"ם סי' תנ"ה ומי שלא שם או לא נזדמן לו והעת נחוץ לו אין לו לחוש מזה כדעת מור"ם שם טרם זה כי הברזל רק מהיות טוב ולכתחי' ושומר מצוה לא ידע דבר רע ואין שליטה לסוגים כאלה בדברים של מצוה כידוע

סימן ל'

ומה ששאל על שקי פלפלים וכיוצא שבאו באניות ואינם שק בתוך שק כנהוג לדעתי