שואל ונשאל חלק א נו

והשע"ת סי' ר"ו סק"ב וכ"ד השש"א יו"ד סי' י"ט ועי' להכה"ח סי' ר"ו סקי"ז] ומעתה נלע"ד דהעונה אמן לאחר ברכתו לאיזה דבר שבירך הוא או שבירך חבירו כאותה ברכה ממש די"ל דדמי להביאו לפתן הביאו מלח כמו שצידד ה' דבר שמואל שם בנדונו וכן בין תפילה לתפלה דאיכא פלוגתא בלא"ה לענות לקדיש וקדושה [בזה נר' אף אם ענה אמן על ברכה אחרת וכמ"ש האחרונים סי' כ"ה עי' להכה"ח שם וכמ"ש ה' דבר שמואל ז"ל ע"ש (ובפרט דהפ"מ ח"א סי' נ"ט מסיק בין תפלה לתפלה לכתחי' יש לענות אברכת חבירו בתפלין דהוי הויה אחת ע"ש) בזה נלע"ד דבדיעבד א"ץ לברך ברכה אחרת אך באם ענה אמן לברכה שאינה מענין אותה ברכה שבירך הוא כיון דמדברי הרב דבר שמואל נראה דהוי הפסק יש לנו להורות כן כל עוד שלא ראינו חולק ע"ז וכן אם שח בדברים בטלים גם בתיבה אחת כיון דכל הני רבואתא דעתם כן הגם דאין ראיה לזה מוכרחת מ"מ סברתם מכרעת לנו כל עוד שלא ראינו חולקים בזה וע' למרן ז"ל בב"י סי' נ"ט דלכאורא מההיא דקדים הרא"ש להחזן ועני אמן אחר ברכות ק"ש יש להוכיח קצת דגם בתיבה אחת הוי הפסק גם דליכא כ"ד דאלת"ה היל"ל דזהו טעמו של הרא"ש והגם דהרא"ש עביד הכי לכתחי' היל"ל דכיון דהוי דבר שבקדושה ס"ל להרא"ש דשפי"ד גם לכתחי' וכן מדברי ה' פנים מאירות ח"ב סי' ה' מוכח להדיא דס"ל דלא בעינן כדי דיבור והגם דילד"ח דהתם איכא כמה מברכים והרבה אמנים יש מ"מ משמעות לשונו שם דלאו משום זה אתי עלה מדמדמי לה לההיא דהרא"ש דסי' נ"ט כיע"ש הכו"ח ביום כ"ט שבט התרפ"ח ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן כ"ז

שאלה בני בה"כ ששומעים ההבדלה מהש"ץ ואחרי ברכת בפה"ג כשמברכים על הבשמים ועל הנר על כל אחד ואחד עונים אחריו ברוך הוא וב"ש ואמן אי הוי הפסק לגבי השומעים ולגבי הש"ץ עצמו מפני שאח"כ שותים מאותו הכוס של הבדלה הש"ץ והקהל על סמך ברכת בפה"ג שאומר הש"ץ ויש למחות בידם מלענות כנז' אי שפיר עבדי או יש להעלים עין מזה לא להורות להם לעשות כן ולא למחות בידם וכן יש להסתפק בבירך על כוסו בפה"ג ושמע שחבירו ג"כ בירך על כוסו אם יוכל לענות אמן אחר ברכת חבירו קודם שישתה אי הוי הפסק

תשובה ממה שתיקנו רז"ל לברך על הבשמים ועל הנר ועל ההבדלה אחרי בפה"ג כמ"ש מרן ז"ל סי' רצ"ו ש"מ דלא חשיבי כלל ברכות אלו הפסק והטעם נלע"ד דכיון דכלהו מענין אחד לשם מצות הבדלה שכך הוא תיקונה הוי הכל ענין אחד ולא חשיב הפסק ודמי זה לבירך המוציא ואמר הביאו מלח או לפתן או תנו מאכל לפלוני או תנו מאכל לבהמה וכיוצא דלא חשיב הפסק וא"ץ לחזור לברך וכמ"ש מרן ז"ל סי' קס"ז ס"ו ע"ש והגם דמור"ם שם כתב דלכתחילה לא יפסיק כלל והכא גם לכתחי' מפסיק כיון דכך היא המצוה והתקנה שפיר דמי גם לכתחי' ואין חשש הפסק בזה כלל וא"כ י"ל דה"ה נמי לומר ב"ה וב"ש ואמן אחר כל מברך ומברך דהוי מאותו ענין ואינו נחשב כלל הפסק דמה לי מפסיק בברכת הבשמים והנר וההבדלה שכל אלו אחר ברכת בפה"ג מה לי שעונה אחר ברכת זולתו כנז' בב"ה וב"ש ואמן. והגם דבשמי' ונר הם מתקנת רז"ל להבדלה גם ב"ה וב"ש דשייכא בהו מכלל הבשמים והנר

והגם דה' פנים מאירות ח"ב סי' ה' כתב דאותם שמקדשים במסיבה וכל אחד כוסו בידו ומברך כל אחד בפה"ג לא יענה זה אחר ברכתו של זה אמן עד שיטעום המברך שקדם ובירך וכן אם כל אחד ככרו לפניו ומברך המוציא לא יענה אמן אחר ברכתו של זה עד שיטעום המברך שקדם ובירך ע"ש נלע"ד דהתם שאני דאפשר לו לתקן שיטעום תחילה לא כן בנדון זה ועוד דאעיקרא לע"ד יש להשיב ע"ד הפמ"א דכל יסודו שם הוא ממ"ש מרן הב"י בסי' נ"ט בשם רבינו יונה שכתב בשם הרמב"ם שמי שקדם וסיים ברכת ק"ש