שואל ונשאל חלק א נ

סימן י"ט לעיר זרזיס יע"א נשאלתי מהחה"ש הדה"מ כמה"ר ר' יוסף בוכ'ריץ הי"ו אם מותר להיות תוקע מי שהוא מגולח זקן במספרים כעין תער

תשובה נראה דעיקר ספיקו מצד שראה לה' באה"ט סי' תקפ"א סק"ז בשם ה' באר עשק סי' ק"ז שאין ראוי שיהיה התוקע רוק ושאין לו הדרת פנים זקן ע"ש אך המעיין בגוף דברי ה' באר עשק ז"ל בעצמו יראה שאינו בא לשלול רק מי שלא נתמלא זקנו מצד שניו והם דברי מרן בא"ח סי' נ"ג ס"ו אבל מי שנתמלא זקנו כשאר כל אדם אלא שמסירו על ידי סם או מספרים אין בו חשש וכמו שמתבאר מדברי מרן שם ס"ה דמי שאינו בעל זקן כל שניכר בו שהגיע לכלל שנים שראוי להתמלאת זקנו נתמלא זקנו קרינן ביה הלכך בן עשרים שנה אע"פ שאין לו זקן ממנין אותו ע"ש ומינה לנ"ד. ואם ספיקו בזה מצד שכתב מור"ם בסי' תקפ"א וידקדקו אחר ש"ץ היותר הגון ע"ש ומבואר בסי' נ"ג ס"ד איזהו הגון שיהא ריקן מעבירות וחשב כת"ר נר"ו דכיון דע"פ דברי רבינו האר"י ז"ל אין לגלח כלל לא בתער ולא במספרים כמ"ש ה' באה"ט ז"ל יו"ד סי' קפ"א ס"ק ה' ע"ש חשיב זה שמגלח אפי' במספרים כעבירה ומינה יליף לתוקע לענ"ד נראה דלא נאמרו דברים הללו אלא למצניעהן השרידים אשר ה' קורא ולרבים יש להורות כדעת מרן ז"ל שם דבמספרים מותר אפי' כעין תער שאם באנו להחמיר במה שאינו אסור מן הדין לא הנחת בת לאברהם אבינו שלא ימצאו הקהלות מי שיספיק צרכיהם ובפרט בדור יתום זה אשר בעוה"ר פשתה מספחת התגלחת והלואי שיעמדו בזה לגלח בסם או במספרים. זהו לענין הדין אך ודאי הציבור מצד עצמם אם רוצים להחמיר על עצמם ולבחור רק במתנהג בחסידות ודאי הם רשאים בשלהם שהרי מתנאי הש"ץ שיהיה מרוצה לקהל כמ"ש מרן סי' נ"ג ס"ד וכ"כ מור"ם ז"ל סי' תקפ"א רק שיהיה מרוצה לקהל ע"ש

אך מה שיש להסתפק בזה מצד שכפי הנראה התוקע הזה ששאל עליו אין לו שלשים שנה ובדברי מור"ם סי' תקפ"א מבואר שיש לדקדק בש"צ אחרי מי שיש לו שלשים שנה ע"ש וה' באר עשק משוי תוקע לש"צ ע"ש. אמנם אין זה אמור רק באם יש לפנינו הרבה לבחור מהם אך באם אין לפנינו זולתו יש להתיר כמו שסיים מור"ם מיהו כל ישראל כשרים הם רק שיהיה מרוצה לקהל ומעתה בנדון זה אם הוא מרוצה לקהל ואין זולתו יוכל להיות תוקע וכן יכול להיות ש"ץ וכ"ש אם יש בלא"ה ש"ץ והוא רק עוזר לו וכ"ש אם כבר קבל עליו שלא להסתפר כעין תער כמ"ש כת"ר נר"ו הכו"ח ביום כ"ה אלול התרפ"ט ע"ה כ'לפ'ון משה הכהן סילט"א

סימן כ' שאלה בפרשת אחרי מות וקדושים כשהם מחוברות מה ההפטרה שקוראים שהורה להם חכם אחד בעיר מדנין להפטיר של אחרי מות

תשובה המנהג פשוט פה אי ג'רבא יע"א להפטיר רק של פ' קדושים כמו בשאר הפרשיות שיהיו מחוברות שמפטירין של השבת השניה ע"פ דברי מרן ז"ל או"ח סי' רפ"ד ע"ש והגם דמור"ם בסי' תכ"ח כתב דבפ' אחרי מות קדושים קוראים של פ' אחרי אין מנהגנו כן ומסתמיות דברי מרן שלא חילק בזה משמע דלא שנא גם מדברי מרן הב"י בס"ס רפ"ד בשם שבולי הלקט דקיהיב טעמא דבה אנו מפסיקין מורה ובא דכל המחוברות שוות וכ"נ ממ"ש הרמב"ם בסוף ה' תפלה וז"ל כל שבת שקורין בה שתי פרשיות מפטירין בה מעין פרשה אחרונה וזה המנהג ברוב המקומות ע"ש ודרכו של הרמב"ם שלא לסמוך על ספר זולת ספרו וא"כ צ"ל דאין לחלק ופשוט

ושו"ר להלבוש ז"ל סי' רפ"ד שכתב דטעות נפל בפי העולם להפטיר הלא כבני כושיים וגו' ובסי' תצ"ג ביאר שדברי המרדכי נאמרו קודם שנתקן הטעות וגו' ומסיק