שואל ונשאל חלק א מט

סי' כ"ג באם אין הכתב מהודר יכול למוכרו לקנות מהודר ממנו ומדמה לה לאתרוג ע"ש ובאתרוג אם שיעורו מצומצם מה שיקנה גדול ממנו חשיב הידור מצוה וא"כ בנרתיק זה שאין מדתו מתאמת לס"ת וקונה גדול ממנו שיהיה כמדת הס"ת כ"ש דיכול למוכרו]

סימן

נשאלתי מהחה"ש הדה"מ כמה"ר ר' בן ציון הכהן הי"ו אם מותר למכור קודם יו"ט בהמותיו לגוי בסך מה כדי שהגוי ישא עליהם משאות ביו"ט או בחולו של מועד

תשובה מור"ם בהגה סי' רמ"ו ס"ג כתב דלא נצטוינו על שביתת בהמה ביו"ט ע"ש והגם דכתב מרן סי' תצ"ה ס"ג אין מוציאין משא על בהמה ביו"ט נראה דהיינו דוקא כשמוציא ישראל משא על הבהמה דאסור אם משום דעושה מעשהו כמו בחול וכמ"ש הבאה"ט אם משום מחמר כמ"ש הפר"ח שם אך אם הגוי הוא הטוען על הבהמה אין זה מחמר וכ"כ הפר"ח להדיא וז"ל ומ"ש מור"ם לעיל סי' רמ"ו דביו"ט אין אדם מצוה על שביתת בהמתו היינו כשאינו מחמר אחריו דבהא מיירי התם במשאיל בהמתו לגוי אבל במחמר אסור הרי דכשמשאילה לגוי והגוי מחמר מותר אך לתת אותה ביו"ט לחמר אחריה נראה דאסור דהוי כמשא ומתן ביו"ט ובחוה"מ דאסור כמ"ש מרן סי' תקל"ט ס"א דכל סחורה אסורה אפי' כל שהוא בין לקנות בין למכור וגו' ע"ש והגם דהישראל משלם מכיסו אכילת הבהמה לא הוי דבר האבד דא"כ בוא ונתיר מלאכה בחוה"מ לכל אדם דהוי דבר האבד שמוציא הוצאות אלא ודאי לא מחשיב אלא אם יש לו דבר אבד וכיוצא אבל מניעת הריוח לא חשיב דבר האבד כמ"ש השע"ת סי' תקל"ז ס"א בשם הפוסקים. אך אם יש לו הנאה מזה דאדעתא דהכי עושה כן כדי שהגוי יתן לו אח"כ שכירות מהבהמה והכנסות משאותיה נראה דביו"ט יש לאסור אף דנותנה או מוכרה לו בדבר קל קודם יו"ט דהויא הערמה לשאת ולתת וחיישי' למראית העין וכן ראיתי למו"ה ישיב משה סי' ס"ח דאסר לשום חנות קודם יו"ט לגוי למכור ביו"ט דכיון דהחנות נקראת על שם הישראל אסור מפני מראית העין ודומה זה למ"ש הש"ע או"ח סי' רמ"ג גבי מרחץ דאסור מפני מראית העין ע"ש ומינה לנ"ד דהבהמה נקראת על שם ישראל דאינו אלא הערמה אך בחוה"מ נראה דאין לחוש שהרי לא חששו מפני מראית העין לאסור דבר האבד וצ"ע עוד

שו"ר דמסקנת האחרונים דדעת מרן דאנו מצווים על שביתת בהמתנו ביו"ט כמו בשבת כח"סש ה' מטה יהודה סי' תצ"ה והמחב"ר סי' תצ"ה דין ד' וה' עה"ש סי' רמ"ו דין ו' ע"ע. וא"כ כמו דבשבת אסור לעשות כן כמ"ש הב"ח והב"ד הבאה"ט סי' רמ"ו סקי"ב ה"ה ביו"ט דבתריה דמרן גרירין וכ"ז הוא אפי' אין לישראל הנאה משכירות יו"ט אבל ביש לו הנאה משכירות יו"ט אסור גם לדעת מור"ם ז"ל וכאמור וכמ"ש כל זה בארוכה בתשובת צמח צדק עש"ב

אך בחוה"מ נלע"ד דכיון דלהשכיר בהמותיו בחוה"מ פליגי בזה מהר"ם מוצירי ז"ל וה' זכור לאברהם ז"ל כמ"ש כ"ז בזכו"ל או"ח מערכת ח' ע"ש ובקו"א ובח"ג מערכת ח' אות מ"ח ע"ש מ"מ כה"ג דמוסרם לגוי ומוכרם לו בסך מה קודם החג והוא עושה בהם מלאכה בחוה"מ נראה דשרי לכ"ע וגם דנהנה משכירותם לא איכפת והגם דלדעת מרן ז"ל איסור מלאכה בחוה"מ דאורייתא כמ"ש האחרונים ז"ל מ"מ אין זה אלא מפני כבוד המועד ולא משום איסור שביתה וזה לא שייך גבי בהמה והגם דבחוה"מ גופיה אין להשכיר היינו משום דהוי כשאר מו"מ אך להשכירם לו קודם יו"ט לעשות בהם הגוי מלאכה בחוה"מ נראה דאין לחוש דדוקא ביו"ט אסור דהרואים אומרים דבהמתו של ישראל עושה מלאכה ביו"ט אך בחוה"מ נראה דאין לחוש שהרי התירו דבר האבד וכאמור: