שואל ונשאל חלק א מד

פלוגתא אי אמרי' סב"ל י"ל דבס"ס מברכים ועוד דאיכא תרי ספיקי דיש סוברים דבס"ס ל"א סב"ל וא"כ אמרי' שמא הלכה כמ"ד דבברכת שהחיינו ל"א סב"ל ואת"ל דאמרינן שמא הלכה כהסוברים דבס"ס לא אמרינן סב"ל וכיון דיש תרי ספיקי בזה עצמו נראה דיש להכריע דמברך ועוד דדעת הרי"ף והרמב"ם לברך כמ"ש הב"ח והגם דמרן אין דעתו כן אפושי פלוגתא לא מפשינן ואמרי' דבכה"ג גם מרן מודה וכאמור ומ"מ הדבר צריך עוד עיון להלכה ולמעשה ואכמ"ל כעת הכו"ח ביום כ"ח כסליו שנת תרצ"ה לפר"ג ע"ר כ'לפ'ון משה הכהן סילט"א: סימן י"ד שאלה מי שלא בירך זמן בליל א' ונזכר בעת שהנרות דולקות שלו או של חבירו אם מברך אז או"ל וצריך להמתין לליל ב' ומברך הזמן אז

תשובה מדברי מרן ז"ל בש"ע סי' תרפ"ו ס"א שכ' ואם לא בירך זמן בליל א' מברך בליל ב' או כשיזכור נראה דמברך רק בליל ב' או שלישי או רביעי כפי מה שיזכור דאי אפ"ל דרוצה לומר כשיזכור באותה הלילה דכיון דעברה ההדלקה על מה מברך ואם נאמר דר"ל כשהנרות דולקות א"כ הי"ל למרן ז"ל להזכיר תנאי זה ומדלא הזכיר צ"ל דלא קאי כלל על הלילה הראשונה כשיזכור אלא על ליל ב' או ג' או ד' וכיוצא וכן מוכח מדל"כ דיברך כשיזכור או בליל ב' דאי קאי על ליל ראשון הי"ל להקדים זה על ליל שני וכ"נ מדברי הטור בשם הרא"ש שכתב מברך ליל ב' או אימתי שיזכור משמע דקאי אשאר לילות אם שכח גם בליל ב' וכ"נ מדברי מרן הב"י שם בשם הא"ח ושבה"ל דילפי לה מדאמרי' אי לא מברך האידנא וליומא אחרינא משמע דלא קאי רק אשאר לילות וכאמור [וכן נראה הבנת הלבוש שכ' ז"ל ואם לא בירך וגו' או אימתי שירצה בשאר לילית בשעת ההדלקה ע"ש] ועוד דא"כ לא השמיענו מרן ז"ל כלל דינא דליל ג' או ד' רק דמברך בליל ב' ומינה דאיני מברך רק ליל ב' וז"א דאין הפרש בזה לפי טעמו של דבר וכמבואר בב"י גם אין לומר דמ"ש מרן ז"ל אם לא בירך זמן בליל א' ר"ל שעבר כל ליל א' אבל אם לא עבר מברך דא"כ היה צריך מרן להשמיענו זה דבליל א' מברך כל הלילה בזמן דעדיין נרותיו דולקות או נרות חבירו דולקות ועוד דהדבר מוכרע מעצמו דרבנן תיקון שלשה ברכות למדליק ושני ברכות לרואה וכשהדליק הוא ולא בירך זמן תו אין מקום לברכת הראיה דלא תיקון רבנן אלא במקום דליכא הדלקה למתבאר מדברי מרן ז"ל ס"ג ותו דברכת הראיה עצמה נראה דאינו מברך לא תיכף כשרואה אבל כל שכבר ראה ולא בירך הו"ל כאוכל בלא ברכת שהחיינו דתו לא מברך ולכן נראה דבאותה לילה תו לא מברך אפי' אם נרותיו עדיין דולקות והפלא מהשו"ג ז"ל ס"ק ג' שכ' ע"ד מרן ז"ל דכ"ש דמברך בו בלילה אם נזכר כל זמן שהנרות דולקות דלא גרע מהרואה אותם דמברך בלילה א' שתים ע"ש דהרי מדברי מרן מוכח דגרע וגרע וטעמא דמילתא דרבנן תיקון ברכות להדלקה וברכות לראיה וכל שהדליק הוא ולא בירך אינו מברך על הראיה וזהו הטעם ג"כ דאט יש מי שמדליק עליו או שעתיד להדליק שאינו מברך על הראיה רהגם דהמדליק בעבורו אינו מועיל לענין הברכה רק לענין המצוה מ"מ רבנן לא תיקון ברכה לראיה רק כי ליכא הדלקה וכי איכא הדלקה הגם דהוא לא בירך כלום הו"ל כלו הדליק ולא בירך דאינו מברך רק בליל ב' וכיוצא וכן יש להוכיח מדברי הפר"ח ז"ל ס"ק א' שכתב מי שהדליקו עליו בביתו והוא בספינה או שעשה שליח להדליק לב"ב והוא אינו בבית לכ"ע צריך לברך שהחייני כשידליק ע"ש ולכאורה קשה לדבריו ז"ל דהוא עצמו בס"ק ג' כתב דג' מחלוקות בדבר לענין ברכת הראיה כשהדליקו עליו בביתו ע"ש וא"כ להסוברים דכשהדליקו עליו בביתו אינו מברך ג"כ ברכת הראיה א"כ מינה נמי דאם הדליקו עליו דביתו והוא בספינה שעשה שליח תו לא מברך זמן כלל דלכאורה הם תלויין זב"ז וכמ"ש המ"א ז"ל ס"ק ב' ע"ש ולהאמור א"ש דהפר"ח ז"ל סובר דאין זה תלוי בזה