שואל ונשאל חלק א מ

משערינן מעה"ש נראה משום דנראים בזה דברי הסוברים דמהנץ משערינן לפי הראיות שהכריעו מהם. א"נ י"ל דבדאורייתא משערינן בין לקולא בין לחומרא מעה"ש עד צאת הככבים כמ"ש בעזרא ולא בא העה"ש לשלול רק דבדאורייתא לא אזלינן בתר הנה"ח ושו"ר לה' מנחת כהן שזכר שם ומבואר שם כונתו כמ"ש בטעם הא' ע"ש

ומה שתמה על מרן ז"ל בכלליו לב"י שהלך אחרי רוב עמודי ההוראה הרי"ף הרמב"ם הרא"ש דלמה לא הלך אחרי הרא"ש שהוא בתראה. תשובה הרא"ש ז"ל הוא מהאשכנזים ונגרר אחרי רבני אשכנז על הרוב ואנחנו הספרדים נגררנו אחרי הרמב"ם ורבותיו רבני ספרד על הרוב וכאשר בא מרן ז"ל לחבר ספרו ב"י נמלך בחכמי זמנו וכלם כאחד הסכימו ללכת אחרי ג' עמודי ההוראה הרי"ף הרמב"ם והרא"ש או אחרי רובם והסכימו על ידו כמאתים רבנים כמ"ש גאון עזנו החיד"א ז"ל בשם הגדולים ע"ש. ואתנח סימנא מרן ר"ת מ'מאתים ר'בנים נ'סמך ונלע"ד דר"ל שכלל זה הסכימו בו כמאתים רבנים ואין זה ענין לדעלמא וד"ב כעת הכו"ח ביים כ"ט סיון התרפ"ז ע"ה כ'לפ'ון משה הכהן סילט"א

סימן ז' לעוב"י תונס יע"א

שאלה למוהרה"ג מהר"ם שתרוג הי"ו ראיתי פה אי ג'רבא יע"א חלוקי דיעות בענין חשבון התחלת תקופת תמוז וסופה מפני שהיום ארוך וכל אחד לדרכו פנה וכל ש"ץ במקומו מכריז לפי דעתו וידיעתו. ואין בהם גם אחר שנותן יסוד לדבריו מדברי הפוסקים ז"ל. וכדי שלא תהיה תורת כל אחד בידו ח"ו אמרתי לעמוד ע"ז איך ראוי לחשוב התחלת תקופת תמוז וסופה. והתחלת תקופת טבת וסופה. ותקופת ניסן ותשרי סופם ותחלתם ולהציע הנלע"ד לפני רו"מ נר"ו למען דעת הכרעתו ואיך הוא המנהג בזה מימי הרבנים הראשונים ועד היום ושכמ"ה

תשובה מבואר מדברי הלבוש סי' תנ"ח דק"ל ע"ב ד"ה עוד יש לי למסור בידך סוד אחד וגו' ומדברי ה' צמח צדק סי' י"ד שכל העולם נוהגים לחשוב שעות התקופה בניסן תשרי תמוז וטבת מתתי' הלילה לתחי' הלילה ואם למשל חלה תקופת תמוז בי"ט שעות ומחצה כמו תקופת תמוז של שנתינו זו אזי מניחים ארבעה שעות וחצי לתחי' הלילה שאחריה וא"כ לפ"ז למה שנוהגים להחמיר חצי שעה קידם וחצי שעה אח"כ בתקופת ניסן ותשרי מפני שא"א לצמצם הדבר כ"כ א"כ תהיה התחלת התקופה משעה י"ט עד כ' זאת אומרת שאם התחלת הלילה למשל הוא בשמונה אחר חצות נמנעים מלשתות משלושה שעות אחר חצות עד ארבעה שעות אחר חצות ולפ"ז אין אריכות היום והלילה מוסיפים כלל. אך לשי' הלבוש עצמו תמיד יש לחשוב הי"ט שעות וחצי אחרי שעברו ו' שעות מחצות היום ונוסף לפ"ז חומרא של שתי שעות אחרים ואם באנו לחוש לדעת הלבוש ולמנהג העולם א"כ תהיה ההתחלה משעה אחת אחר חצות עד ארבעה שעות אחר חצות

ולדינא מסקנת ה' צמח צדק שם בהסכמת הרב תוספת יו"ט ז"ל שאין לחוש לחומרת הלבוש ויש להניח העולם כמנהגם

ומ"מ לדידן פה אי ג'רבא שראינו שמקפידים לחוש לאריכות היום ולאריכות הלילה כמו שעינינו רואות ושומעות מהכרזות השלוחי צבור הי"ו וכ"כ ה' שירי דוד ז"ל דף ל"ו שטוב להחמיר בב' החומרות לחשוב מתחי' הלילה ולחשוב מחצי היום שלפניו ומסיים ע"ז וכן ראיתי נוהגים ע"ש והוא ז"ל מרבני עירינו אי ג'רבא ע"א א"כ יש לחשוב תקופת תמוז על כדרך האמור. ומזה יש להקיש לכל שאר התקיפות לפי חיילות התקופה ולפי אריכות היום והלילה וכאמור זהו הנלע"ד בזה ולתשו' מוה"ר נר"ו והסכמתו אני מצפה ושכמ"ה הכו"ח ביום ח' תמוז יה"ל התרפ"ז ע"ה כ'לפ'ון משה הכהן סילט"א: