שואל ונשאל חלק א לט

ז"ל בפ"ח מה' תפילה ה' י"ב וכן העלג כגון שקורא לא' ע' או לע' א' וכל מי שאינו יכול להוציא האותיות כתקנן אין ממנין אותו ע"ש ומבואר שם בדברי מרן הכ"מ דיליף לה הרמב"ם מהא דע' א' וא' ע' ע"ש ומ"ש מרן ז"ל א' ע' וע' א' לישנא דגמרא נקט וה"ה להנז' והגם דזה אין באים למנותו נראה פשוט דגם עליו החוב לשלא יתמנה וכן החוב על הק"ק ועל הב"ד למחות בו ולהעבירו [הדבר פשוט דכיון דע"פ הדין אינו ראוי יש להעבירו וכ"נ ג"כ מדברי מור"ם בסי' נ"ג סכ"ב שכתב ואין לאדם להתפלל בלא רצון הקהל וכל מי שמתפלל בחזקה ודרך אלמות אין עונין אמן אחר ברכותיו ע"ש וא"כ זה שע"פ הדין אין לו להיות ש"צ ועם כל זה הוא רוצה להתפלל אין לך חזקה ואלמות גדולה מזה] הכו"ח ביום כ"א אלול התרצ""ב ע"ה יכלפ'ון משה הכהן סילט"א:

סימן ה' לעיר תיטאוין יע"א

נשאלתי מהחה"ש הדה"מ כמה"ר ר' דוד הכהן יצ"ו אודות האבנים הנשארים מכותלי בהכ"נ של עיר תיטאוין החיצוני והפנימי אחרי שפתחו שם חלונות אם מותר להוציאם לחולין ולבנות מהם בתים וחצרות של חול

תשובה עיר תיטאוין יע"א ודאי דדין כפר יש לה שהרי כתב המצ"ך ז""ל סי' א' בשם הפנ"י סי' ו' דלא הוי כרך אלא עיר של שוקים ורוב בני העולם באים לסחורה ומזה צדד המצ"ך שם דגם עיר מרסיליא אינה כרך ע"ש וכן זכורני כי חו"ר אינם ז"ל כתבו דג' רבא דין כפר יש לה ונדפסה תשובתם בקרן דוד שהיה יוצא פה מידי חדש בחדשו וכן זכורני דה' ב"י ח"ב כתב דעיר אל מדייה (אחת מערי המערב הפנימי או מערי אלג"יר) אין לה דין כרך ע"ש ומאחר דתיטאוין יע"א אין לה דין כרך כבר כתב מרן ז"ל ס' קנ"ג ס"ז דאם הסכימו זט"ה במעמד אנשי העיר במכירת בהכ"נ ממש רשאים להוציא המעות לחולין אך אם מכרו זט"ה לבדם בהכ"נ או שמכרו אנשי העיר בהכ"נ אז המעות נשארים בקדושתם ובנ"ד לפי המבו' דכת"ר נר"ו רב העיר וזט"ה ושאר אנשי העיר מסכימים לזה וא"כ ודאי דרשאים למכור ואפי' להוציא המעות לחולין וכ"ש אם מניחים הכסף בקדושתם לצרכי בהכ"נ ובניינה וכיוצא

ועוד דבכה"ג דנשאר להם זה משארית פתיחת החלונות וכיוצא אפי' בבהכ"נ של כרכים אם היה זה עפ"י זט"ה במעמד אנשי העיר פקעה קדושתם וחלה על הבנין של החלונות, וכיוצא שעשו וכמ"ש במ"ב ה"ד הבאה"ט סי' קנ"ג סעיף כ"א אפי' על בהכ"נ הישנה שנה עצמה וכ"ש על האבנים והעצים וכיוצא הכו""ח ביום א' חשון התרפ"ח ע"ה כ' משה הכהן סילט"א: סימן ו' לעיר גאבס יע"א

נשאלתי מהחה"ש והכו' כמה"ר ישראל חדאד הי"ו אי חשבינן שעות היום כהסוברים מעלות השחר או כהסוברים מהנץ החמה כמו לק"ש ותפלה וחמץ בע"פ וכיוצא התלוים בשעות היום

תשובה. מי יוכל להרהיב עז בנפשו להכריע במחלוקת ההרים הרמים ולנו לילך אחרי הכרעת האחרונים העה"ש ז"ל וזולתו דבדרבנן משערי' מהנץ בין לקולא בין לחומרא כמ"ש העה"ש סי' תע"ג אות ה' והמחב"ר אות ב' ומשמע מדברי העה"ש דבמילי דאורייתא יש לילך לחומרא אם עלות השחר הוא החומרא או הנץ החמה הוא החומרא ע"ש וטעמא דמילתא נלע"ד משום דבאורייתא סד"א לחומרא וכי מספק"ל אם העיקר כהסוברים מע"ה או מהנה"ח אזלינן תמיד לחומרא לפי הענין. אבל בדרבנן אמרי' דמהנץ כמ"ש המחב"ר שכל דבריהם תקנות קבועות הן ע"ש. ומה דלא אמרינן דבדרבנן בין לקולא בין לחומרא