שואל ונשאל חלק א לח

אבל ראיתי להשע"ת ס"ק ז' שכ' דבשלמי ציבור כתב וז"ל ומצאתי בספר זר זהב למהר"י צמח האריך הרבה והרבה בראיות שאיטר יד ימינו אינו רשאי לשנות משאר מכל אדם שלא לשנות הסדר העליון ע"ש ומזה מבואר דגם איטר יד גמור מניח בשמאל כל אדם ע"ש והוא הפך דברי הגמ' במנחות דל"ז ע"א דת"ר איטר מניח תפלין בימינו שהוא שמאלו והתניא מניח בשמאלו שהוא שמאל כל אדם אמר אביי כי תניא ההיא בשולט בשתי ידיו ע"ש וא"כ כיון דדברי המקובלים הם נגד דברי הגמרא אין לנו לילך לא אחרי דברי הגמרא כידוע מכללי הפוסקים ומעתה בנדון דידן ג"כ דנראה דכ"ע מודו וליכא פלוגתא בכה"ג וכאמור מניח רק בימינו שהוא ימין כל אדם ולא בשמאלו וכאמור ועמ"ש באות שאחרי זה ועי' להכה"ח נר"ו ס"ק ל"א שכתב דלאחר התפילה מניחו ג"כ בשמאל כל אדם לצאת י"ח מהר"י צמח והאר"י ז"ל ושכ"כ הבא"ח ולע"ד אין נראה כן וכמ"ש בסי' שאח"ז הכוה"ח ביום ח' לחדש כסליו שנת התרצ"א ע"ה כילפ'ון משה כהן סילט"א]

סימן ג'

שאלה הכותב בשמאל ועושה כל מעשיו בימין או להיפך שעושה כל מעשיו בשמאל וכותב בימין היכן מניח תפלין

תשובה עמש"ל בס' הקודם וראיתי להכה"ח נר"ו ס"ק ל"א שכתב דכיון דאיכא פלוגתא אזי הקבלה מכרעת ומניחו בשמאל כל אדם ואין כאן ספק ברכות כמש"ל סי' כ"ה אית פ"ה ע"ש והגם דמרן כתב י"א וי"א ודעתו כי"א בתרא קיי"ל אלו היה רואה דברי האר"י ז"ל גם הוא היה פוסק כן ע"ש ולאחר המחי"ר אין דבריו נראים לענ"ד דהמקובלים לא כתבו בכה"ג דפליגי הפוסקים דעתם ז"ל כך וכך אלא שכתבו דגם איטר גמור מניח בשמאל כל אדם ובזה נקיטנן כדברי הגמרא וכמו שכן כתב ה' הנז' שם דגם לברך מברך ואינו נחשב לספק ברכות ע"ש וא"כ כיון דבעיקר היסוד נקיטנן כדברי הגמרא גם במסתעף מזה נקיטנן כפי הכרעת הפוסקים ודעת מרן ז"ל גם מ"ש דאלו ראה מרן דברי האר"י לא היה כותב כן מן האמור לא שייך זה ועוד דרבינו האר"י ז"ל לא כתב כלום בזה רק מהר"ץ בס' זר זהב וכלל זה לא נאמר בדברי החיד"א ז"ל רק נגד האר"י ז"ל ולא נגד שאר המקובלים והגם דה' הנז' כ' דכן משמע מדברי האר"י ז"ל לאחר המאי"ר גם שאיני מקובל' הלשון שהובא בדברי ה' הנז' אין בו שום הכרח והכרעה לדברי מהר"ץ ז"ל ולכן נלע"ד אם כה יסכימו אתי הרבנים המורים אין לזוז מדברי מרן ז"ל. גם במ"ש שם שיניח האיטר גמור אחרי כן תפלין בשמאל כל אדם וגו' אינו נלע"ד דהרי מרן ז"ל כתב י"א וי"א ולא חשש להחולקים וכן בדין שהרי לא מצאנו דחוששין לכל הדיעות רק בגיטין וקידושין לכתחילה ועוד דכיון דנקיטנן כדברי הגמרא הו"ל זה הכרעה גמורה כדקי"ל בעלמא ולכן לע"ד א"ץ להניח אחרי כן וכאמור ובל"ן ארצה עוד דעת הרבנים המורים נר"ו הכו"ח ביום ח' כסליו שנת התרצ"א ע"ה כי לפ'ון משה הכהן סילט"א

סימן ד

שאלה פה אי ג'רבה נוהגים שמי שמת אביו או אמו או איזה מקרוביו מתפלל בציבור שנה ראשונה וביום הפקידה ואירע מי שיש לו כנז' אך היה עלג לשון ואינו מבטא האותיות כדרכן אלא בקטנות לשון כמו הקטנים והתחיל להתפלל כנז' האם חייב לפרוש מזה ואם לא פירש אם חייבים הציבור או הב"ד למנעו מפני זה או לא

תשובה מבואר בש"ע סי' נ"ג ס' י"ג דאין ממנין מי שקורא לאלפי"ן עיינין ולעיינין אלפין ע"ש ונראה דה"ה למי שהוא עלג בשאר אותיות דהרי כל עיקר הטעם מפני שהש"ץ צריך שיהיה צח הלשון והשפה ולא מי שאינו יכול לבטא האותיות כתקנן וכ"כ הרמב"ם