שואל ונשאל חלק א שלב

נתבאר מה שחילקנו בנ"ד דהגם דבשאר עדות גיטין וקידושין קמסהדי זולתם שפיר דמי והגם דהרשב"ץ שם מיירי כשביארו להדיא דעדות הקרובים מהני אך בנ"ד הוי סתמא ובאנו לדייק מדלא תשוה עדות זולתם והרי הושוית עדות זולתם מ"מ כיון דבאמת לדינא לא מהני כלל קבלתם רק בממון וכנז' א"כ צ"ל דנדון מרן והרא"ש בהכי מיירי דלא דיברו רק מעסקי ממון וכנ"ד. וא"כ מטעמים אלו נ"ל להכשיר עדותם גם לקרובים וכן לשאר פיסולין וכמש"ל אם כה יסכימו אתי הרבנים המורים נר"ו. הכו"ח ביום ט"ז תמוז שנת עזר"ת לפ"ק ע"ה המ"ך ס"ט: גם אני הצעיר מסכים לכל מה שכתוב לעיל ע"ה ציון די שושן הכהן ס"ט

סימן ל"ב

שאלה שותפים בחצר שיש להם כלב ואחד מהם רוצה לקשרו ביום ובלילה מכמה טעמים א) שזה כלב רע וכמה פעמים באים איזה אנשים לבית לאיזה צורך עם בני הבית ונבעתים וקרה פעמים שניצולו בנס ב) שעי"ז קרוביו נמנעים מלהכנס אליו מיראה. ג) שכמה פעמים הכלב יוצא מהבית ויש לחוש שיזיק לעוברים ושבים ברה"ר. ושותפו טוען שמתיירא מפני גויים מפני לסטים שיכנסו ביום או יתחבאו באיזה מקום בחצר ובלילה יעשו מה שלבם חפץ כמו שקרה פעם בחצר זה. ואודות הקרובים או רחוקים מי מכריחם לבוא ואודות יציאתו לרה"ר נתקן שכל יוצא ונכנס יסגור הדלת אחריו מה שורת הדין בזה

תשובה תנן במס' בבא קמא דף ע"ט לא יגדל אדם את הכלב אא"כ היה קשור בשלשלת ומבואר בגמרא שם דף פ"ג דיכול לגדלו בעיר הסמוכה לספר (והיא עיר שבין ישראל לעכו"ם וצריכה שימור ע' רש"י שם) וקושרו ביום ומתירו בלילה. תניא ר' אליעזר הגדול אומר המגדל כלבים כמגדל חזירים למאי נ"מ למיקם עלה בארור. אר"י בר מניומי אר"ן בבל כעיר הסמוכה לספר דמי תרגמה נהרדעא ופירש"י בבל שם המדינה ועיר אחת שבה נקראת נהרדעא ואותה העיר סמוכה לספר ואשמעינן ר"ן דהואיל ויש בבבל ישוב קבוע וישראל הרבה מותר לגדל כלבים בעיר הסמוכה לספר כאלו היא מארץ ישראל ע"ש ומזה מבואר דכשאסרו לגדל כלב לא בא"י לבד אסרו אלא בכל מקום אסרו וכשהתירו בעיר הסמוכה לספר לא התירו רק בכעין זה דדמיא לארץ ישראל דאיכא ישוב קבוע דאי אמרת דבא"י לבד אסרו מאי נ"מ אם נהרדעא כעיר הסמוכה לספר או לא הלא בלא"ה בח"ל שרי וכן אי אמרת דבכל מקום ומקום הסמוך לספר מותר א"כ למאי אצטריך ר"ן לאשמעינן הא דנהרדעא כעיר הסמוכה לספר הלא ניחזי אנן אם היא סמוכה לספר או לא זהו הנראה מדברי רש"י ז"ל. גם ממתניתין דתנן אין מגדלים בהמה דקה בא"י וגו' אין מגדלין חזירין בכל מקום ובתר הכי תנן לא יגדל אדם את הכלב וגו' משמע דאדלעיל מיניה קאי דאסור בכל מקום דומיא דחזירי וכן משמע מהגמרא דקא' ר"א הגדול אומר המגדל כלבים כמגדל חזירים וכמו דחזירים בכ"מ ה"נ כלבים בכל מקום

אלא דלזה ילד"ח דכלפי מאי דקאמר לעיל אין מגדלים תרנגולים בירושלים מפני הקדשים ולא (יגדלו) כהנים (תרנגולים) בא"י מפני הטהרות לכן תנן אין מגדלים חזירים בכ"מ ור"ל בכ"מ מא"י. אך ז"א דכיון דתנן לעיל מינה ממש ולא כהנים בא"י א"כ הול"ל ג"כ בהא אין מגדלין חזירין בא"י או היל"ל ולא כהנים בכל מקום אלא ודאי דאפילו בח"ל אסור וכאמור וכן משמע מדקאמר בגמרא שם דף פ"ב באותה שעה אמרו ארור האיש שיגדל חזירים וארור האיש שילמד את בנו חכמת יונית וכמו דחכמת יונית גם בח"ל ה"ן גידול חזירים וה"ה לגידול כלבים כיון דשוים הם וכאמור. וכ"ן דעת הרמב"ם בפה"מ דכתב דגידול חזירים דה"ה לכל דברים שאסורים באכילה אבל דבר מהחזירים שהם ראויים לגדל כמו בקר וצאן הרי שהבין דמתני' בכ"מ ואפי' בח"ל מיירי ומינה נמי לכלב וכאמור. וכ"ן דעת הרא"ש שכ' דאיסור גידול חזירים אפי' למשוח מהם עורות הרי דאיסור זה כולל לכל מקום וכ"מ לשונו שכתב