שואל ונשאל חלק א שכב

מעלת רב אחאי ונהוראי הרב המובהק רב כהנא כמהר"ר כלפון הכהן נר"ו ממני החול"מ דב"ש הטוב

אחרי שם שלום טובה וברכה חיים עד העולם ובריא אולם. ובא האות להגיד כי הגעתי לפרק המקבל כתב ידי קדשו וששתי כעל כל הון מצד שלומו וטובתו שירבה לעד אמן ומרוב הטרדות של החג וצרכי צבור לא הניחוני עד בלעי רוקי לא היה לבי עמי אפילו כדי לקרותו וכ"ש שלא עיינתי ביומו יצא הדבר מלבי והנחתי מכתבך בין שאר דברים ועכשיו חפשתי באמתחתי מצאתי דבריך והנני משיב לך. מה שכתבת ראיתי למוה"ר שש"א ז"ל סי' קע"ה שכתב דדעת מרן ז"ל דשותף מסלק מבר המצר ודלא כה' משאת משה שכתב דדעת מרן דאינו מסלק ע"ש ולא זכרו שרים מדברי הכנה"ג בהגה"ט ריש סי' הנז' שכתב דמרן בקצר שבא לפסוק הלכה כ' בשם י"א דסיפוקי מספק"ל וכ"כ בבעי חיי עכתד"ק. ואנכי הרואה פליאה נשגבה ממני איך אפשר לומר כלל דמאי דקאמר מרן בשם י"א הוא משום דסיפוקי מספק"ל בעיקרא דדינא דהרי בביתה יוסף כתב דדין זה אמת כמו שאכתוב לקמן גבי המוכר לשותפו וגו' וכתב הרב המגיד שלדברי הכל הדין דין אמת וכן כתב הרשב"א בתשובה על שני שותפים בקרקע אחד ומכר אחד מהשותפים חלקו לבן המצר שהשותף מסלקו וכך כתב העיטור וכן השיב הרא"ש וכן כתב בשם הר"י ברצלוני ואין בזה ספק וכן הדין נותן שמאחר שיש לו חלק בקרקע בכל חלק וחלק שמוכר הוי המחצית שלו אחרי שלא הוברר והוא קודם לכל אדם ע"ש וכ"כ הבית יוסף עצמו לקמן סעיף ע"ב וז"ל ולי נראה דשפיר סמכינן עליה כיון דהרמב"ם וכל הני רבוותא סברי כוותיה יע"ש וכן העלה מרן על שלחנו הטהור בסי' הנז' בסעיף נ"א וז"ל היה הקרקע של אחד והבנין או האילנות של אחד אם יש לבעל הבנין או בעל האילנות זכות בקרקע כל אחד מהם בר המצר של חבירו לפיכך אם מכר אחד מהם חלקו חברו מסלק הלוקח אפי' הוא מצרן וכ' הסמ"ע אפי' הוא מצרן פי' הלוקח מפני שאלו נחשבים כשותפים בקרקע זו יחד ושותף באותו קרקע מסלק להמצרן כמ"ש בסעיף ה' ע"ש ומעתה הדברים ק"ו ובן בנו של ק"ו ומה התם שאין לו שום זכיה בעולם בגוף הקרקע כלום כי אם לזמן ידוע עם כל זה כיון שאינו יכול לומר לו בכל זמן שירצה עקור אילניך או הרוס בניניך אזי כל משך אותו זמן חשבינן ליה כשותף ומסלק את בן המצר וזהו דכתב הסמ"ע ודייק בלישניה דנחשבים כשותפים בקרקע זו וכ"ש וק"ו הכא שהם שותפים ממש בגופה של קרקע הרי שאין מרן ז"ל מסופק כלל בעיקרא דדינא ומעתה לא הבינותי מאי דכ' כת"ר וז"ל ואם על דבר אשר הוכיח אברהם אבינו מדבריו בס' נ"א לפענ"ד מקום לישב עכתד"ק ואנכי לא ידעתי איה מקום כבודו להשיבו דאדרבא הדברים הם ק"ו שאין עליו תשובה ואדרבא על מאי דכתב מרן בסי' הנז' בס"ה וז"ל אחד מן האחים או השותפים וגו' מסלקין ללוקח וי"א שאפי' הוא מצרן תמה הסמ"ע על המחבר למה כתב האי דינא בשם י"א דלא מצאתי שחולק והגם שהש"ך ז"ל כתב דלאפוקי מפירש"י שכתב הרא"ש משמו לאו דמרן מסופק בעיקרא דדינא דזה לא ניתן ליאמר כלל כדכתבינן דכבר בביתה יוסף ובשולחנו גילה דעתו אלא כיון דאיכא מאן דפליג לא רצה להחליט הדברים וכתב בשם י"א הגם דעיקר הדין ברור וסמך בזה דליכא מאן דמטעי וכ"כ מרן בסי' הנז' בסעיף מ"ט וז"ל המוכר לאחד מן השותפים שלו במשא ומתן אעפ"י שאינו שותפו בקרקע זכה בה וגו' וכ' הסמ"ע ס"ק פ"ח וז"ל אע"פ שאינו שותפו בקרקע והיינו דוקא אם קדם להמצרן וקנהו אבל אם המצרן קדם וקנהו אין השותף יכול לסלקו אא"כ הוא שותף עמו באותה שדה וכמ"ש לעיל בס"ה ע"ש הרי הדבר ברור אם השותף עמו באותו שדה מסלק המצרן וליכא בזה ספיקא דדינא ולא כתב בשם י"א אלא משום דאיכא מי שחולק הגם שהדין אמת מכל הני רבוותא דסברי הכי וזה לענ"ד ברור כשמש בצהרים לכל מי שיש לו עינים בדעת מרן ז"ל

ומעתה מאי דכתב מעכ"ת ולא זכרו שרים מדברי הכנה"ג דכתב דמרן בקצר שבא לפסוק