שואל ונשאל חלק א שכ

תשובה כבר כתבתי בסי' הקודם בשם העיטור והלבוש דזכית השותף במו"מ הוי מצד טובת המוכר ולא משום שייכותו של השותף במו"מ בקרקע זו וא"כ נראה דאם המוכר בעצמו לא חש לזה וקדם ומכר לאיניש דעלמא איהו דאפסיד אנפשיה ורשאי אדם לחבל בעצמו הא למה זה דומה להני לא ציירי והני ציירי ובמוכר בהמתנה וכדומה להם ונתרצה המוכר באלו כמו אלו ולא שאני ליה כלל דודאי זוכה המצרן ומסלק הלוקח כמבואר הדבר מצד עצמו וכ"כ מור"ם דין ח' ע"ש וכ"כ מרן הב"י דין ל"ז דמשמע דה"מ כשהמוכר אומר שחפץ במעות הלוקח ממעות המוכר אבל אם אינו מקפיד בכך המצרן מסלקו ע"ש

והגם דמלשון הסמ"ע ס"ק פ"ח שכתב והיינו דוקא אם קדם להמצרן וקנאו אבל אם המצרן קדם וקנאו אין השותף (הלז) יכול לסלקו ע"ש משמע דאם קדם איניש דעלמא שאינו מצרן שותף כזה מסלקו מדלא אשמעינן רבותא טפי באיניש דעלמא אין זה מוכרח די"ל דה"ה לאיניש דעלמא ומצרן דנקט משום רישא דבקדם שותף אין המצרן מסלקו ואפי' נאמר דהסמ"ע ס"ל דיש צד מעלה לשותף כזה דדמי למצרן ולא מצדו של המוכר זוכה מ"מ כיון דדברי העיטור מכריעים כדעת הלבוש והסמ"ע לא זכר מזה ודחאו נקיטנן כדעת הלבוש דמשום טובתו של המוכר אתו עלה וא"כ אין שותף כזה מסלק אפי' לאיניש דעלמא וכאמור וכן ראיתי להכנה"ג הגהת הב"י אות ק"ג שכתב ע"ד הסמ"ע ולי נראה דאפי' אחר שקדם וקנה אין השותף (הזה) מוציאו מידו וגו' ע"ש וכ"כ בתשובותיו בעי חיי ח"מ ח"א סי' ר' ע"ש וכ"כ ה' מטה שמעון הגהב"י אות ס"ג בשם ה' תורת חסד סי' ר"ב דקכ"ט סע"ב דדמי שותף זה לבעלים הראשונים ע"ש והפלא שלא זכרו כלום מדברי הלבוש והעיטור שעל פי דבריהם תורה יוצאה דאין לשותף זכות ומעלה רק לטובתו של מוכר ומינה דאם מכר גם לאחרים שאינם מצרנים מה שעשה עשוי וכאמור וכן נלע"ד להוכיח ממה שלא שמענו מעולם מי שהוא שותף במו"מ שבא לב"ד לערער על קרקעות שותפו שנמכרו מדינא דב"מ עם כי השותפות מצויה ועם היות דאין לא ראינו ראיה וע' למרן הב"י בריש ה' שחיטה גבי שחיטת נשים מ"מ מסייע מיהא קצת מצד זה ובפרט לדעת מור"ם ודעמיה דהוי כה"ג ראיה ע"ש ובכן נ"ל דאין שותף במו"מ מוציא מיד איניש דעלמא גם שאינו מצרן הכו"ח ביום כ"ח לחדש אב הנחמות התרפ"א ליצירה ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

סימן כ"ד

שאלה שותף בקרקע זו שנמכרה למצרן בה מהו שיסלק שותף למצרן

תשובה מרן ז"ל בש"ע ח"מ סי' קע"ה דין ה' כתב בסתם אחד מן האחים או השותפים שמכר חלקו לאחר שאר האחים או השותפים מסלקין ללוקח וסיים ע"ז וי"א שאפי' אם הוא מצרן מסלקו השותף וסיים ע"ז מור"ם ז"ל או האחין וכן עיקר והסמ"ע ז"ל כתב ויש לתמוה על המחבר למה כתב האי דינא בשם י"א דלא מצאתי מי שחולק ע"ז ועד"ר. והש"ך מישב לה דלאפוקי מפרש"י ע"ש. וע' להכנה"ג הגה"ט אות א' דהרמב"ם שכתב שמכר חלקו לאחר נראה דס"ל דאין שותף מסלק למצרן ומרן בב"י לא פסיקא ליה אם הרמב"ם ורש"י חולקים אך בש"ע שבא לפסוק הלכה כתב דין זה בשם י"א מפני הספק ע"ש. ויש פנים לומר [בכונתו[ בזה דמפני הספק בגוף הדין אם מסלק שותף למצרן כתב זה מרן בשם י"א או"ד מרן לדינא פשיט"ל דמסלק ודעתו כי"א אלא דמפני שיש להסתפק אולי יש חולקים לכן כתבו בשם י"א ובתשו' בעי חיי ח"מ ח"א סי' ר' נראה דס"ל להכנה"ג דמרן לא פסיקא ליה לדינא שאם היתה דעתו בדעת מרן דלדינא מסלק שותף למצרן היה כותב זה כמ"ש על מהריב"ל ע"ש ועוד דאם מרן ז"ל סיפוקי מספק"ל בדעת החולקים ויש פנים להשוותם איך מסיק שם דלוי המוחזק יכו"ל קי"ל הלא אין ספק מוציא מידי ודאי ואם כונתו דיאמר קי"ל כמהריב"ל