שואל ונשאל חלק א שיט

המצרנות דליתא בקונה (דשותף רק במו"מ דוקא] א"כ מכ"ש שותפים במו"מ דשוים לו ואין להם עליו שום עדיפות דלא יטלו עמו וכן יש לדקדק מלשונו שכתב אע"פ שאינו שותפו בקרקע וע"ז מסיים דאין שאר שותפים וגו' דמשמע דגם דהוו שותפים בקרקע והגם דאי גם בשותפים בקרקע מיירי הול"ל דאין בני המצר או שאר השותפים וגו' כדי דליהוי לא זו אף זו משא"כ עתה דהוי זו ואצ"ל זו נ"ל דלק"מ חדא דשותפים כולל נמי שותפים במו"מ ולגבי הני הוי לא זו אף זו ותו דכיון דמיירי בשותף לכן התחיל בשותף ותו דכמה פעמים התנאים והאמוראים אינם מקפידים בזה ולפעמים נקטי בלזא"ז ולפעמים בזוצל"ז

והרב משכנות הרועים מע' מ' אות קנ"ב כתב דלדברי הסמ"ע ס"ק פ"ח דאם קדם המצרן אין שותף בשאר סחורות מסלקו א"כ דין מצרן הוא דיהיבנא לשותף זה וא"כ שותף בקרקע מסלקו ע"ש והוא פלא דלא זכר מדברי מרן דלע' ד מוכיחין דאין שותף בקרקע מסלקו ולא מדברי הלבוש דמשום טיבותא דמוכר הוא דאתינן עלה. והיה פנים לומר דהמשה"ר עם דידע כל זה לדברי הסמ"ע הוא דקאמר דלדידיה נראה דשותף בסחורה מסלק מיהא לשאר לוקח דעלמא שאינו מצרן מדלא אשמעינן דאינו מסלק רק במצרן וא"כ צ"ל דלא ס"ל כהלבוש דאי משום טיבותא דמוכר א"כ אם קדם מוכר עצמו ומכר לזולתו אמרינן דאיהו עצמו מחל על טובתו ואין מקום לשותף במו"מ לסלק לוקח זה. וכן מדברי מרן י"ל דס"ל כשיטת הלבוש או דהרב משה"ר מפרש לה בשותפים במו"מ אלא דזה אינו דא"כ לא הי"ל להסמ"ע לשתוק ולא יעיר ע"ד מרן דנקיט שותפים היינו דוקא דמו"מ וגם לא היה כותב המשה"ר וברור לע"ד שכך שורת הדין נוטה לדעת הסמ""ע ואיך לא יעיר עליו בזה מדברי מרן והלבוש שכתבתי. ועל כן יותר נל"ל דהמשה"ר כתב זה לזכרון ולפי שעה אשתמיט ליה דברי הלבוש ואלו ראה דברי הלבוש לא היה כותב כן

ומן האמור יש לישב מה שהשמיט הלבוש ז"ל דינא דכתב מרן דאין שאר שותפים וגו' ונקיט רק ואין שאר בני המצר וגו' ומראשית הו"א דהכל בכלל בני המצר דנקט דגם דינא דשותפי הוא דינא דבר מצרא אלא שהם מדרגות מדרגות ושוב לא נראה לי זה דכיון דמרן והרמב"ם נקטי לה היה לו להזכירה להדיא כ"ש דדרכו לבאר ולא לקצר ולפי האמור א"ש דכיון דהטעם שהזכיר הלבוש הוא מכריחנו לומר דגם דינא דשותפי ליתא שהרי אין מקום לשום טוב וישר כל דאיכא פסידא או מניעת הנאה דמוכר א"כ כיון שהזכיר הטעם תו אצ"ל הא דשותפי

וראיתי להגה"מ פי"ב אות ו' שכתבו בשם העיטור מסתמא שותף שאין לו חלק בקרקע אלא שהן שותפים בעסקא וכיון שהוא שותף שלי ניחא ליה טפי מבר מצרן וגו' ע"ש והוא קשה דאטו ברצונו של מוכר תלוי הדבר הלא גם בעל כרחו מורידין למצרן כמ"ש הפוסקים וכ"כ מור"ם דין ו' ע"ש ומאי נ"מ אי ניחא ליה ונ"ל דכונתו ז"ל כמ"ש הלבוש ז"ל דטיבותא דמוכר היא ובכה"ג ליתא לדד"מ ועי"ל דכונתו ז"ל דע"י שימכור לשותפו במו"מ מרויח שיהיה אוהבו ומהנהו חבירו בתוספת שותפות דשאר מו"מ כיון שעשה עמו טובה זו. ועי"ל דכונתו שלא יפסיד המוכר שיפרד ממנו שותפו במו"מ ע"י זה שלא יקח אותה הוא. ולולי דבריהם היה נל"ל דשותף במו"מ הוי כאלו יש לו חלק מה גם בקרקע דשם שותפות חד הוא וכיון דרבנן הוא דתיקון הכי משום הישר והטוב לא פלוג בין שותף לשותף ועמ"ש בסי' שאח"ז בס"ד

ולדינא כיון דהעיטור ז"ל נתן טעם דהיא טובתו של מוכר וכ"כ הלבוש להדיא א"כ אין המצרן ולא השותף בקרקע יכול לסלקו דכל דהוי טיבותא דמוכר אין מקום לדד"מ וכדאמרן הכו"ח ביום כ"ה אב התרפ"א ע"ה כלפןן משה הכהן סילט"א

סימן כ"ג

שאלה שותף במו"מ מהו שיסלק לוקח קרקע שאינו לא שותף ולא מצרן בה: